לדברי סגן מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת, אשר שטרית, בהוראת המנכ"ל במקצה הנוכחי, הוכנסו שינויים המקלים על היזמים כמו פטור מהגשת ערבות הגשה ואפשרות להקמת מרכז תמיכה בפריפריה והעסקת עובדים מהאוכלוסייה הכללית. הגשת בקשות לתכנית החדשה תהיה עד ה- 21/11/2010.
במסגרת מסלול התעסוקה ב-5 השנים האחרונות, נקלטו כ- 3,500 חרדים וחרדיות שהם כ- 2,200 משרות (כל משרה 186 שעות) בעלות תקציבית של 123 מליון ש"ח. יצוין כי רוב המועסקים הן נשים חרדיות. ניתן להזכיר כדוגמא לחברות שקלטו עובדים דרך מסלול זה, את חב' פרטנר תקשורת, המעסיקה במסגרת מסלול תעסוקה 128 משרות בעלות סיוע של התמ"ת הנאמדת בכ- 8 מליון ש"ח. המיזם נמצא בירושלים, ותחום פעילותו - מוקד טלפוני.
כמו כן ניתן להזכיר את חברת מטריקס, המעסיקה במסגרת מסלול תעסוקה 340 משרות בעלות סיוע מהמדינה של כ-21 מליון ש"ח. המיזם נמצא במודיעין עילית ותחום פעילותו תוכנה.
שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר אמר כי הוא מאמין שלמגזר החרדי יש הרבה מה לתרום למשק. "התרחבותו וצמיחתו המהירה מציבה אתגרים מורכבים אך גם הזדמנות לצמצום פערי ההכנסה ושיפור מצבה הכלכלי של אוכלוסייה זו. משרד התמ"ת מפעיל מספר כלים על מנת לסייע בהשתלבותם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה אני מקווה כי נדע לנצל הזדמנות זו גם לחיזוק האחדות וחוסנה החברתי של מדינת ישראל".
מסלול זה מצטרף לשורה של תכניות שמשרד התמ"ת מפעיל לשילוב אוכלוסיית החרדים בשוק העבודה בישראל:
ü לראשונה כונס פורום חרדים לקידום תעסוקה לאוכלוסיה החרדית: הפורום המייעץ הסכים לבקשת שר התמ"ת בן אליעזר להגיש המלצות אופרטיביות לקידום התעסוקה של האוכלוסייה החרדית תוך חודשיים. שר התעשייה המסחר והתעסוקה בנימין (פואד) בן אליעזר, נפגש באחרונה עם הפורום המייעץ לקידום תעסוקה לאוכלוסייה החרדית, אשר כולל נציגי גופים חרדים העוסקים בתחום קידום התעסוקה ואנשי ציבור. הפגישה התקיימה בהמשך לדיון מיוחד שקיים השר בן אליעזר בנושא הדרכים להגברת ההשתתפות של המגזר החרדי במעגל העבודה. השר בן אליעזר הדגיש בפגישה כי אין בכוונת המשרד לשנות את אורחות החיים של החרדים, אלא לסייע באמצעות כלי המשרד השונים למי שהחליט לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד - גברים ונשים. בישיבה השתתפו: דודי זילברשלג; תא"ל (במיל.) ניסים ברדה; אורי שרף; צבי סילבר; ראובן גורבט; משה שפירא; חיים דיקמן; אברהם שוורץ; יוסי דייטש; שינדי באב"ד; עדינה בר שלום.
ü בתי ספר מקצועיים לנוער: בתי הספר המקצועיים לנוער של התמ"ת, מפעילים מגוון מגמות בתחומי חשמל, מחשבים, הנהלת חשבונות, מינהל רכב, סופרי סת"ם לנוער נושר. בשנה"ל תשע"א לומדים 430 תלמידים חרדים מתוכם 310 בנים, ב-12 בתי ספר ברחבי הארץ.
ü פיתוח אזורי תעשייה: בבית"ר עלית הוקצה ע"י מינהל אזורי פיתוח בתמ"ת שטח של כ-20 דונם, מפותח ע"י הרשות המקומית. חלק מהשטח כבר משווק להקמת מיזמי תעשייה.
ü מעונות יום: משרד התמ"ת תומך בסבסוד שהות הילדים במעונות יום לעידוד אמהות לצאת לעבוד, בכלל זאת במגזר החרדי. בשנה האחרונה תמך המשרד בכ-40,000 ילדים במגזר החרדי בהשתתפות מדינה של כ-300 מליון ש"ח.
ü הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: משרדי התמ"ת והאוצר פועלים להגברת קצת מתן האשראי למגזר החרדי באמצעות "הקרן לעסקים קטנים".
לדברי מנהל מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, בני פפרמן, לא ניתן להתעלם מפערי ההכנסה בין המגזר החרדי לשאר האוכלוסייה. רמת ההכנסה הממוצעת למשפחה חרדית עומדת על כ-6,100 ₪ בחודש, והיא נמוכה ב-50% מההכנסה הממוצעת למשפחה שאיננה חרדית, העומדת על כ-12,000 ₪ בחודש. פערים אלו פוגעים בתנאי החיים של המגזר ומקורם בעיקר בשל מבנה התעסוקה וההשכלה של הסקטור החרדי. שיעורי התעסוקה של הציבור החרדי נמוכים יחסית לאוכלוסייה. שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות עומד על 49% בממוצע ושל גברים חרדים 37% בלבד וזאת לעומת שיעור השתתפות של כ 75% אצל גברים ו 69% אצל הנשים במגזר היהודי.
אחד מן המחקרים החדשים שהוכנו לאחרונה על-ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, עוסק בהשתלבותם של חרדים בעלי השכלה גבוהה (הנדסאים ואקדמאים) בשוק העבודה. להלן עקרי ממצאי המחקר:
§ שיעור החרדים בעלי השכלה גבוהה שעבדו בעת הראיון גבוה למדי והוא עמד על 74.3%. חשוב להדגיש כי שיעור התעסוקה הממוצע בקרב כלל המועסקים החרדים בארץ נמוך בהרבה והוא עמד על 43.2% בלבד. קרוב למחצית (47.2%) מאוכלוסיית המחקר עבדה בענפי השירותים העסקיים או בבנקאות, עובדה אשר תרמה לרמות השכר הגבוהות, באופן יחסי, של חרדים אלו. עוד נמצא כי מרבית המשיבים (74% מהנשים ו-60% מהגברים) ציינו כי המקצוע שרכשו סייע להם למצוא את עבודתם הנוכחית
§ השכר החודשי הממוצע של גברים חרדים בעלי השכלה אקדמית עמד על כ-8,000 ₪, ושכרן של נשים חרדיות בעלות השכלה אקדמית עמד על 5,600 ₪. לשם השוואה, שכרה החודשי הממוצע של אישה חרדית בעלת תעודת הוראה המקבילה לתואר ראשון בחינוך (B .Ed) עמד על 2,965 ₪ בלבד
§ בעוד שמרבית דורשי העבודה החרדים במשק (כ-70% בממוצע) מציינים כי הם מעדיפים לעבוד בסביבה חרדית או לפחות במקום עבודה בו ישנה הפרדה בין נשים וגברים במרחב העבודה, נמצא כי 60% מאוכלוסיית החרדים בעלי השכלה גבוהה הועסקו על-ידי מעסיק שאיננו חרדי בסביבת עבודה אשר בה מרבית העובדים אינם חרדים. בנוסף, ציינו כ-60% מהגברים ו-47% מהנשים אשר עבדו בסביבה לא חרדית כי אינם מעוניינים להחליף את עבודתם הנוכחית לטובת סביבת עבודה חרדית
§ עוד נמצא כי למרות העובדה שהגברים החרדים רכשו השכלה גבוהה במוסדות לימוד שונים, ציינו כ-43% מהם כי המתקשים עד מתקשים מאוד בשימוש במחשב בהשוואה ל-6% מהנשים. קושי זה נובע ככל הנראה מהעובדה שגברים חרדים אינם רוכשים השכלה כללית בצעירותם וחלק גדול מהם גם אינם משתמשים במחשב בגיל הנעורים.
בנוסף, בחן המחקר החדש את עמדותיהם של החרדים אשר רכשו השכלה גבוהה ביחס לשוק העבודה ומעמדם בו, זאת מתוך הנחה כי אוכלוסיית המחקר הינה אוכלוסייה בעלת פתיחות רבה באופן יחסי כלפי שוק העבודה הכללי, זאת בהשוואה לכלל הציבור החרדי. נמצא אפוא כי :
§ למרות הפתיחות והנכונות של מרבית החרדים בעלי השכלה גבוהה לעבוד במסגרות שאינן חרדיות, ציינו כ-30% בלבד מהמשיבות כי היו מעודדות את בניהן לנקוט בצעד דומה לצעד שהן עשו ולפנות ללימודים גבוהים או מקצועיים ולעבוד בתחום לא תורני, זאת בהשוואה ל-48.5% מהגברים החרדים בעלי השכלה גבוהה
§ כמו כן, ציינו כ-46% מהגברים החרדים כי אם היו זוכים בסכום כסף גדול, היו מעדיפים ללמוד לימודים תורניים מלאים.
בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה מדגיש כי ממצאי המחקר מראים כי השכלה גבוהה והשכלה אקדמאית בפרט מעניקה לצעירים חרדים יתרון משמעותי בשוק העבודה אשר מאפשר להם למצוא עבודה איכותית ומכניסה בהשוואה לחרדים אחרים. עם זאת, קיימים עדיין פערים, בעיקר פערי שכר, בין אקדמאים חרדים לאקדמאים שאינם חרדים בשוק העבודה. בנוסף, נראה כי אוכלוסיית החרדים אשר רכשה השכלה גבוהה הינה אוכלוסייה המוכנה לעבוד במקומות עבודה שאינם חרדים בסביבה מעורבת.