לא הודעת – שילמת. מעסיק שלא יודיע לעובד חדש מה הם תנאי עבודתו יפצה אותו ב- 15 אלף ₪ ללא הוכחת נזק. מאת: עו"ד יעל דולב
חוק הודעה לעובד (תנאי העסקה), נחקק בשנת 2002, וקובע כי על המעסיק חלה חובה להודיע לעובד חדש על תנאי עבודתו, בתוך 30 ימים מיום תחילת העסקתו של העובד (או תוך 30 ימים מיום שהשתנו תנאי עבודתו של העובד).
מטרתו של החוק היא לחייב את המעביד ליידע את העובד מהם תנאי העסקתו, ובכך למנוע מצב בו עובדים מגלים לראשונה על תנאי עבודתם מתלושי שכרם.
בין היתר, נדרש המעביד לפרט מהו הבסיס לפיו משולם השכר לעובד, זהות המעביד וזהות העובד, תאריך תחילת העסקת העובד ואם מדובר בחוזה לתקופה קצובה או לא, (וככל שכן – עליו לפרט את מועד סיום התקופה), עיקרי התפקיד, מיהו הממונה על העובד, הסכומים והרכיבים המשולמים לעובד ומועד התשלום או ככל שמדובר בעובד שחל עליו הסכם קיבוצי – דירוגו של העובד וזהותו של ארגון העובדים החתום על ההסכם ומענו, ימי ושעות עבודתו של העובד, וכן יום המנוחה השבועית.
עוד נדרש המעביד לציין מפורשות שאין בהודעה לגרוע בזכות שבדין, צו הרחבה הסכם קיבוצי חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי העסקתו.
בעבר לא פורטה הנפקות האזרחית של אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו, ובתי הדין לעבודה נאלצו לצקת תוכן לחוק ולהכריע מה משמעות העובדה כי מעביד לא מסר הודעה לעובד על תנאי עבודתו
כך בין היתר, קבעו בתי הדין כי אי מתן הודעה לעובד מעבירה את הנטל להוכיח מה היו תנאי העבודה שהוסכמו למעביד, וככל שעובד הוכיח נזק בגין אי מתן הודעה הרי שהיה זכאי לפיצוי בגינו.
באחרונה, בפסיקה תקדימית, קבע בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 154-10 קלרה שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ שינה בית הדין הארצי את גישתו, וקבע כי עצם אי מילוי החובה למתן הודעה לעובד, עלולה לחייב את המעביד בתשלום פיצוי לעובד גם ללא הוכחת נזק.
לפני ימים בודדים אומצה פסיקת בית הדין האמורה על ידי המחוקק, אשר תיקן את החוק ויצק תוכן לחובה למתן הודעה לעובד, גם כלפי העובד (חובה אזרחית), ולא רק כלפי רשויות המדינה (עבירה פלילית).
כך בין היתר קיבע המחוקק את העברת נטל הראיה בדבר הוכחת תנאי העבודה למעביד, וקבע כי מספיק כי העובד יצהיר את טענתו.
עוד קבע המחוקק כי אי מתן הודעה לעובד תזכה את העובד בפיצוי בסך של 15,000 ₪ - ללא הוכחת נזק, בנוסף לפיצוי ככל שיוכיח העובד את הנזק הממשי שנגרם לו בגין אי מתן ההודעה.
החובה למתן הודעה לעובד בכוחה להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ליחסי העבודה, וקביעת הפיצוי בגין אי ביצועה, באה כתמריץ למעסיק למלא את חובותיו שבדין, אולם התועלת, גם למעביד, במניעת מחלוקות מיותרות עם עובד המגיע לעבודה חדשה ומגלה פער בין ההבטחות שהובטחו לו ובין התשלום בפועל, עולה על הטרחה במתן הודעה כאמור, ולכן קשה לראות הצדקה לאי מתן הודעה לעובד, הן בטרם התיקון ובוודאי שלאחריו.
עו"ד יעל דולב היא מייסדת יעל דולב ושות', המתמחה בדיני עבודה.