מחקר: חרקים מזהים הבל פה של יונקים שעלולים לאכול אותם

חרקים אוכלי צמחים נמצאים פעמים רבות בסכנה של "טריפה מקרית": מצב שבו הם נאכלים באופן מקרי כאשר יונק כלשהו אוכל את הצמח עליו הם נמצאים. המחקר, ראשון מסוגו, שנערך במעבדתו של פרופ' משה ענבר מאוניברסיטת חיפה על ידי תלמיד הדוקטורט משה גיש ובשיתוף פרופ' אמוץ דפני, ביקש לבדוק האם לחרקים יש מנגנון ספציפי להגנה מפני טריפה מקרית שכזו.

במחקר נבדקה התנהגותה של כנימת האפון, חרק צמחוני זעיר החי במושבות, מוצץ את נוזלי הצמח ונחשב למזיק משמעותי לגידולים חקלאיים. החוקרים בדקו מספר סמנים שבאמצעותם יכולות הכנימות לזהות באופן אמין ובזמן אמיתי את הסכנה הטמונה ביונק (כגון עז, כבש וכו') המתקרב לצמח: רעד ענף, צל פתאומי ונשיפת היונק. נמצא כי רק החשיפה להבל הפה של היונק תגרום לנטישה (באמצעות נפילה) מיידית והמונית של מושבת הכנימות.

בהמשך, באמצעות מערכת מבוקרת המדמה נשיפה, בדקו החוקרים מהם הגורמים הספציפיים בהבל הפה המשמשים את הכנימה לזיהוי הסכנה. הם גילו כי חומרים נדיפים בנשיפה אינם מזוהים על ידי הכנימות ורק השילוב של זרם אוויר פתאומי, בטמפרטורה ובלחות המאפיינים הבל פה של יונקים, גורם לנטישה המונית של הצמח.

"נפילה של כנימה לקרקע אינה עניין של מה בכך. כנימה שנפלה מאבדת את מקור המזון הבלעדי שלה, והיא נאלצת לאתר בהליכה צמח חדש תוך שהיא מסתכנת בהתייבשות, מוות ברעב וטריפה על ידי טורפי-קרקע. כדי להימנע מזיהוי שגוי ובעקבות-כך נפילה שלא לצורך, חשוב לכנימות לחוש באופן אמין את התקרבותו של יונק לצמח. מתברר כי למרות זעירותם, פיתחו חרקים צמחונים מנגנוני-הישרדות מתוחכמים ויעילים המאפשרים להם לשרוד מפגשים עם בעלי חיים הגדולים מהם עשרות מונים", ציינו החוקרים.

החוקרים הוסיפו כי ככל הנראה גם חרקים אחרים משתמשים במנגנוני הגנה דומים המעידים על יחסי גומלין מורכבים בין יונקים וחרקים אוכלי צמחים ויתכן וממצאי המחקר הנוכחי יהוו צעד ראשון בפיתוח של אמצעי הדברה אלטרנטיביים של חרקים מזיקים.