המחקר בחן עמדות ציבור באוסטריה, בלגיה, שוויץ, צ'כיה, גרמניה, דנמרק, ספרד, פינלנד, צרפת, בריטניה, יוון, הונגריה, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, פולין, פורטוגל, שבדיה וסלובניה.
הוא מצא כי אחוזי הפשיעה באזורים בהם ריכוז מהגרים אינם שונים כלל מאחוזי הפשיעה בשכונות בהן אוכלוסייה מעורבת או כלל אירופאית. השוני היחידי שבא לידי ביטוי הוא זה התפיסתי. בכל העולם נוטים לייחס יותר אלימות ופשיעה לאזורים בהם ריכוזי מהגרים.
יתרה מזאת, בשכונות בהן אין כלל מהגרים נוטים לייחס לאזורים בהם ריכוזי הגירה יותר אלימות מאשר בשכונות מעורבות.
עוד משרטט המחקר פרופיל ממוצע של אלה החוששים מפני זרים. מדובר בעיקר בגברים נשואים, גילם הממוצע הוא 47.71, השכלתם הממוצעת היא 11.73 שנות לימוד, 21% מהם נחשפו ישירות או באמצעות בני משפחה לתקיפה או פריצה בטווח של חמש שנים אחורה. 53% מהם מתגוררים באזורים בהם אין כלל מהגרים ו-73% מהם מדווחים כי אינם חוששים להסתובב בשכונה בשעות הלילה.
"הפחד שמתקיים ברחובות תל אביב זהה למה שקורה בארה"ב ובאירופה", אומר פרופ' סמיונוב. "הוא לא קשור למציאות סטטיסטית או טכנית בשטח, ונובע אך ורק מתפיסה וסטריאוטיפים שהאשמה העיקרית בם היא התקשורת. כל המחקרים מצביעים על כך שלמעשה אין קשר ברור בין הגירה או מספר המהגרים לבין אלימות. אין אף נתון שמצביע על כף שמהגרים מגבירים פשע".