מחקר חדש על מערכת המשפט קובע: עומס מנטאלי הנובע מריבוי שעות דיון, ריבוי החלטות ברצף וריבוי מידע הדורש עיבוד, עשויים להשפיע על קבלת החלטות גם כאשר הן מתקבלות על ידי מומחים הבקיאים בתחומם
האם קבלת החלטה משפטית היא פועל יוצא של חשיבה רציונאלית טהורה או שאל תוככי תהליך קבלת ההחלטה מתגנבים גורמים אחרים העשויים להשפיע באופן משמעותי על קבלת ההחלטה?
מחקר חדש וראשון מסוגו שבוצע על ידי פרופ' שי דנציגר, עו"ד ליאורה אבנעים-פסו מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, ופרופ' יונתן לבב מאוניברסיטת קולומביה והתפרסם בימים אלה בכתב העת-PROCEEDINGS OF THE NATIONAL ACADEMY OF SCIENCES OF THE UNITED STATES OF AMERICA , התחקה אחר קבלת החלטות אותנטיות במסגרת ועדות שחרורים, ובחן את השפעת העומס וריבוי תיקים על קבלת ההחלטה.
המחקר מצביע על כך שעומס מנטאלי הנובע מריבוי שעות דיון, ריבוי החלטות ברצף וריבוי מידע הדורש עיבוד, עשויים להשפיע על קבלת החלטות גם כאשר הן מתקבלות על ידי מומחים הבקיאים בתחומם.
במחקר שבחן למעלה מאלף תיקים העוסקים בשחרור מוקדם של אסירים, נמצא כי לגורמי העומס עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על ההחלטה אם לשחרר שחרור מוקדם או לדחות את הבקשה לשחרור. הבקשות לשחרור מוקדם של אסירים נידונות ברצף בפני פאנל מקצועי ומנוסה הדן בבקשות רבות.
המחקר מצא כי הסיכוי לזכות בשחרור מוקדם גדול בהרבה בתחילת יום הדיונים מאשר בסופו. במילים אחרות, סיכויי קבלת הבקשה יורדים ככל שנדונים יותר תיקים במהלך יום דיונים. החוקרים טוענים כי מדובר בתופעה אנושית הנעוצה במגבלות המשאבים המנטאליים של אנשים.
ככל שמשאבים אלו מידלדלים, גוברת נטיית מקבל ההחלטה לחסוך במשאבים ולבחור בברירת המחדל. דהיינו, לבחור בשמירה על הסטאטוס קוו. בהקשר זה, ברירת המחדל היא דחיית התיק למועד אחר, או שלילת הבקשה לשחרור, הואיל והחלטות אלו שומרות על הסטאטוס קוו ואינן יוצרות מצב חדש.
אולם, על פי ממצאי החוקרים, מייד לאחר הפסקת ארוחת הבוקר או ארוחת הצהריים, עולה שכיחות ההחלטות לשחרור מוקדם. כלומר, הפסקה קלה בדיונים ולקיחת מזון כלשהוא עשויות לחדש את המשאב המנטאלי.
המחקר מוסיף נדבך לממצאי מחקרים המראים כי תהליך קבלת החלטות, גם של מומחים בתחומם, מושפע מגורמים חיצונים. יתר על כן, לדעת החוקרים, ההתחקות אחר גורמים אלה והבנת השפעתם על תהליכי קבלת החלטות של מומחים יכולים לסייע באופן מעשי לשיפור המערכת על ידי הגברת המודעות להשפעות אלה ובאמצעות בקרה עצמית.
החוקרים משערים כי תופעת הידלדלות המשאבים בתהליכי קבלת החלטות, רלבנטית לתחומים רבים בהם מומחים נדרשים לקבל החלטות רבות ברצף תחת עומס מנטאלי רב, בכלל זה החלטות רפואיות, החלטות צבאיות והחלטות פרלמנטאריות. השערתם זו מדגישה את חשיבות המחקר בנושא זה והבנת תוצאותיו ליישום לקחים במגוון תחומים.