במכתב, מתריעה עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח כי ביטול ההטבות "יוצר בהלה מיותרת ותחושת הענשה" ומוחה על הקישור המיותר שעושים אנשי התמ"ת בין ההטבות לבין תכנית ויסקונסין: "לו אכן מטרת המשרד הינה שילוב במעגל העבודה, צריך הוא לעמוד על כך שלא יבוטל הסיוע [...] אותם מיליוני השקלים שעמדו לרשותו כאשר תיווכו אותם חברות למטרות רווח, יכולים וצריכים כעת לעמוד, ולו חלקם, לצורך מימון ההטבות לעניי ישראל, אף באמצעות השירות הציבורי"
לדבריה "צריך הרבה ציניות מצד הממשלה כדי לטעון מצד אחד שהם רוצים לשלב אנשים במעגל העבודה, ומצד שני לבטל את ההטבות שנועדו לכך. הקשירה המלאכותית שמנסים ליצור בין ביטול התכנית לבין ביטול ההטבות היא מקוממת, שכן התקציבים הם תקציבי ממשלה שאינם קשורים לתכנית. כוונת הממשלה גם מאששת את החשד שלנו בעבר, שלא הייתה כל כוונה אמיתית להוסיף ולתת את ההטבות הנדיבות גם בתנאים של פרישה ארצית."
"תחשיבים תקציביים העלו באופן מפורש כי ה"הצלחה" של ויסקונסין הושגה הודות לסכומים נכבדים שהוקצו לה –פי 14 למשתתף בהשוואה לשירות התעסוקה ובכל זאת, בחישוב עלות-תועלת היא היתה יעילה הרבה פחות. ביטול התכנית היה צעד ראוי ומתחייב לאור הפגיעה המתמשכת בזכויות החוקתיות הבסיסיות של אלפים מעניי ישראל, שמצאו אוזן קשבת בוועדת העבודה של הכנסת. טוב תעשה הממשלה אם במקום לזרוע פחד בלתי מוצדק, תתפנה כעת להושטת יד אמיתית לשילובם של אותם עניים בעבודה, תוך תקצוב ראוי של השירות הציבורי, מתן שירותים תומכי עבודה, אכיפת חוקי עבודה, ויצירת משרות ראויות."
היא מזהירה גם כי "ארגוני זכויות האדם הגישו לפני שבוע בלבד עתירה לבג"ץ נגד ההפרטה העמוקה ויוצאת הדופן שנעשתה בישראל בתכנית זו, והם לא יהססו לשוב ולעשות זאת אם הממשלה צתוסיף ותתעקש לחזור ולהפריט סמכויות אלה"
לדברי הרב עדית לב מ"שומרי משפט – רבנים לזכויות האדם": "במהלך חמש שנות התכנית, למדנו לצערנו, שכל צעד חדש נעשה בה באופן הפוגעני ביותר שניתן להעלות על הדעת. היום נתקלו משתתפי התכנית בדלתות נעולות, על אף שנותר עוד שבוע עד למעבר לשירות התעסוקה. גם אסיר שמשתחרר מהכלא עובר הכנה ליום שאחרי, אבל מפעילי ויסקונסין בחרו להמשיך ולהפקיר את האנשים שתחת אחריותם".