Chanita_Ben_Jano_1_smallחניתה בן ז'נו, אמנית ותיקה צבעונית וייחודית, המחדירה אמירה אישית נוקבת ביצירותיה, בתו של אהרון בירנפלד הצלם התל-אביבי המיתולוגי, משלבת צילומים מקוריים מראשית ההתיישבות בתוך ציוריה. עבר מול עתיד, מציאות נוסטלגית מול מציאות עכשווית, התנפצות, התרסה, שבירת פנטזיה ומוכר מול אנונימי. תערוכת יחיד חדשה שלה, תיפתח ב-10 לאפריל בגלריה לשלום בגבעת חביבה. כ-30 ציורים, יוצגו בתערוכה המיוחדת, ביניהם סדרת מסגרות ממתכת ובתוכה "דמויות כבולים". תערוכה חשובה, אינטליגנטית שתעורר מחשבה בכל אחד מאיתנו. אוצרות: אתי עמרם ואסנת בן שלום

כלים

בן ז'נו (בת 60+) שונאת להצטלם. כל שנות ילדותה ונעוריה, גדלה בצילו של אביה הצלם התל-אביבי המיתולוגי אהרון בירנפלד, שמחנותו הקטנה ברח' אלנבי 97 מול בית הכנסת הגדול, יצא "למסעות צילום" ארצישראליות. כשאביה היה חוזר, עבודתה של חניתה היתה מתחילה. היא עשתה את כל "העבודות השחורות" ובילתה אין סוף שעות במעבדה, בחדר החושך, בין החומרים הכימיים, מייבשת, גוזרת, תולה ואפילו "מדגמנת" לעת מצוא, עת אביה רצה "לבדוק" זוית צילום חדשה.

אביה, אהרון בירנפלד, עלה לארץ מגליציה כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והחל לצלם באובססיביות את הארץ ויושביה. פוליטיקאים, אמנים, עסקנים, מאורעות, מקומות, כולם הונצחו במצלמתו והפכו לנכסי צאן ברזל. בן גוריון, מנחם בגין, משה שרת, חנה רובינא, משה דיין, הנשיא וייצמן ואחרים 'גדולים וטובים', הביטו אל עדשתו בגאווה והנציחו את הרגע. לכשנפטר לפני כ-35 שנים, ביקשה אמה של חניתה להשליך את מאות הארגזים העמוסים צילומי שחור-לבן, אך בן ז'נו בחרה בכל זאת לשמור כמה מהם.

Chanita_Ben_Jano2_small

בן ז'נו, בוגרת מכון אבני,  אמנית בזכות עצמה ודמות צבעונית ומיוחדת, הדואגת לאמירה ייחודית ביצירותיה, עוסקת באמנות עשרות שנים, ומנחילה את שיטות הלימוד הייחודיות שלה לעשרות אמנים צעירים, החליטה לפני כעשור להוציא את הארגזים המאובקים עמוסי הצילומים ולהשתמש בהם. בן ז'נו מפגישה את הצילום הדוקומנטרי, אותו צילם אביה והופכת אותו בדרכה לאובייקט. היא משלבת ציור וצילום, דמויות מוכרות ומפורסמות (כגון מנחם בגין, דוד בן גוריון, משה שרת ועוד) מול דמויות ללא אפיון וזהות. מציירת דמויות אנונימיות, מחוקות, לעיתים משוכפלות, חוזרות על עצמן וחסרות אישיות לעומת הדמויות המצולמות ברובן מוכרות וקשורות לתולדות ראשית ההתיישבות וקום המדינה.

החלום של ראשית ההתיישבות מובא מול עתיד לא ידוע ונוצרים יחסי גומלין בין מציאות נוסטלגית למציאות עכשווית. ציר הזמן מתרוקן ויוצר מתח בין עבר והווה, בין חזון ומציאות, בין חניתה לאביה. ציור וצילום, מסגרת בתוך מסגרת, דממה מול דממה – "לתפארת מדינת". בן ז'נו משתמשת בציור כהתרסה, כמבט נוקב על עבר- הווה- עתיד. התנפצות הפנטזיה של אותן דמויות המביטות בגאווה אל העדשה והנה כמה עשרות שנים אחר-כך אין חזון, אין חלום.

זמני התערוכה: הגלריה לשלום גבעת חביבה, 10 לאפריל 2010 ועד ל- 6 במאי 2010. פתיחה חגיגית 10 לאפריל בשעה 12.00. שעות פתיחה: א-ה 8.00- 16.00 שישבת בתיאום מראש. אוצרות: אתי עמרם ואסנת בן שלום.