מזה שנים העם הנפלא הזה נאלץ לקבל את המידע המגיע לו דרך מסננת רדודה, שטחית, ובוגדנית. המיקרופון החולה מנסה לשלוט בנו, בעם הבריא, בכל מחיר. הולך ומתגלה בצורה הבוטה ביותר שאמצעי התקשורת המובילים בארץ בנויים על שקר, על אג'נדות שליליות לעקירת כל זהות ערכית יהודית. החותמים על מכתב התמיכה בעבריין הנמלט מאסו בארץ חמדה, בגורל ובערבות היהודית ההדדית.
מדובר בחלק בעם המנסה להדביק את כולנו במחלתו. ראיינה אותי לאחרונה כתבת ששאלה אותי אם הייתי מוכן לוותר על ביתי בתמורה למה שהיא כינתה "שלום". השבתי לה, שרק בני עם גלותי נשאלים שאלות כאלה. אומות העולם שבצילם הקודר חסינו 2000 שנה הרגילו אותנו שיהודי תמיד אשם בכל, שעליו לנדוד ושאין מקומו באמת מקומו. אמרתי לה: "וכי היית מעיזה להפנות שאלה כזו אל ערבי? וכי באיזו מדינה היה שואל כתב את בן עמו שאלה שכזו".
אבל איננו מודאגים באמת. מתברר שהכל הוא רק קצף המסתיר את האור הגדול. אדרבה, ההחשכות האלה של עכשיו רק מחשלות ומעידות שעל אף הכל יד העם על העליונה ולא ידו של המיעוט הקיקיוני השולט בנו דרך התקשורת ובית המשפט העליון, אחרוני המעוזים שעוד נותרו בידיו. העם הולך ונהיה יותר בריא ולא נותן למיקרופון החולה להוביל אותו אל פי שחת.
המדהים הוא שבמבחן התוצאה בשטח הכל הפוך. בכל פעם מחדש וביתר עוצמה מוכח בכל מערכת בחירות שהעם לא מושפע מזה. אותם עיתונאים "בכירים" המפרשנים בכל בוקר, צהרים וערב, המצביעים כולם לרשימה אחת לכנסת שמיוצגת בכ2%, לא מצליחים לעצור את ההצלחה ואת ההתקדמות של העם היהודי.
האנשים הקיצוניים הללו לא בולמים את הלידה היהודית ההולכת ומתרבה, לא את תופעת ההתקרבות למסורת ולערכים ובלבבות, לא את התחזקותו הרוחנית של צה"ל בבני ישיבות ובאמונה גדולה. העם מבקש חינוך טוב יותר לילדיו, כזה שיחזק אצלו את ההבנה מה לנו כאן ועל מה אנו מחרפים את נפשנו. זה לא נבלם למרות אנשים אלו.
אין ביכולתם לעצור את גל העלייה ההולך ומתגבר מאמריקה הצפונית של חמש אלף צעירים בשנה, בעיקר דתיים ושומרי מסורת. גם את התרבות 650,000 היהודים הגרים בחבלי ארצנו ששוחררו במלחמת ששת הימים הם לא מצליחים לבלום.
מתברר באופן מפתיע שלא רזי ברקאי או ירון דקל מנהלים את העולם. שהרי אם היה הדבר תלוי בשכמותם, לא היה חינוך יהודי במדינה, היתה זו מדינת כל אזרחיה ומסתנניה האפריקנים. ירושלים ורמת הגולן היו מזמן בידי האויב, שלא לדבר על כל יהודה ושומרון. עם ישראל רודף צדקה ומשפט הרבה יותר ממשה נגבי. לא הוא שיגדיר לנו מהו משפט הצדק.
הם מפריעים אבל לא משפיעים על התוצאה. הם מערימים קשיים אבל לא מסוגלים לעצור את דהירת וצהלת הסוסים. אל יפול לבבינו. כבר היה הדבר לעולמים שאנשים מתוכנו ביקשו להחריבנו. זכרנו את המתייוונים, את הקומוניסטים מדכאי עמנו שהובלו בידי יהודים ולא נרצה להזכיר כאן תופעות נוספות מעוררות פלצות מתקופות אפילות ביותר.
עם ישראל יקיא את אורי בלאו, את ענת קם ואת כל התומכים בהם, כפי שהקיא את הקודמים להם. ההסטוריה תוכיח מי היו הבוגדים אכולי השנאה העצמית ושנאת הזהות היהודית. נמשיך להתקדם חרף הקשיים ולבסוף, בקרוב, נרפא גם את המיקרופון.