פחדי לילה הם תופעה נפוצה מאוד בילדות, אך הורים רבים אינם יודעים כיצד להגיב לה. מחקרים הראו שבין גיל 4 ל- 12 73% מהילדים דיווחו על פחדי לילה כשבאופן כללי בנות מדווחות על יותר פחדי לילה מאשר בנים
פחדי ילדים משתנים לפי שלבי ההתפתחות שלהם. ילדים צעירים מאוד חווים פחדים מדברים שנמצאים "כאן ועכשיו" (למשל פרידה מהורים), ילדי גן חווים פחדים מדברים דמיוניים למשל מפלצות ומכשפות ולילדים מבוגרים יותר יש פחדים ריאליים יותר - למשל פחדים הקשורים לפגיעה עצמית כמו פורצים ומחשבות מפחידות.
פחדי לילה הם תופעה נפוצה מאוד בילדות, אך הורים רבים אינם יודעים כיצד להגיב לה. מחקרים הראו שבין גיל 4 ל- 12 73% מהילדים דיווחו על פחדי לילה כשבאופן כללי בנות מדווחות על יותר פחדי לילה מאשר בנים
כשאנו רואים חלומות מסויטים שחוזרים על עצמם, כדאי לבדוק עם הגננת או המורה האם אירעו מקרים חריגים ולשים לב להתנהגותו הכללית של הילד במהלך היום. הטיפול הנדרש בילדים הוא בדרך כלל רק הרגעה כשהפחדים לרוב חולפים מעצמם. אם הילד שלכם חושב, שבחדר שלו גרה מפלצת, ישנם כמה דברים שהוא ואתם ויכולים לעשות:
1. לשאול את הילד מה בדיוק מפחיד אותו. הפחד הוא פרי מוחו האישי של הילד. מכאן, שרק ילדכם מכיר ויודע כיצד הוא יכול להתגבר על המפלצות/חיות ה'רעות' הספציפיות שלו. עשו היכרות עם הפחד, חקרו אותו עד הפרטים הקטנים: איך המפלצת נראית ומה היא רוצה?
2. דרך השאלות והלגיטימציה למושא הפחד, ניתן לנסות לעשות לו שינוי פירוש: ילדכם יכול להתיידד עם היצור המפחיד אותו אם הוא יהיה מודע לעובדה שאותו יצור יכול להגיע עם כוונות ידידותיות. אולי המפלצת עצובה או בודדה או רוצה רק להיות חברה שלנו והיא פשוט לא מצליחה להסביר לנו בשפתה. אפשר להזמין אותה להיכנס לחדר, ללטף אותה, להציע לה משחק ולתת לה להישאר בכיף.
3. אפשר להגיד לילד, שמפלצות מאוד מפחדות מנשיקות - ואם שולחים להן נשיקות המפלצות ישר בורחות או עפות מהחדר.
4. הכינו תרסיס קסם. לקחת מרסס של חלונות, להוריד את כל המדבקות ולהכין מדבקה במחשב שיהיה כתוב עליה תרסיס נגד מפלצות. לשים מים ומעט צבע אדום, קצת בושם ואבקת נצנצים. בערב לפני השינה לרסס היטב את החדר ולשים את הריסוס ליד הראש של הילד.
5. שיהיה לילד פנס במיטתו (פועל), שיוכל להדליקו בכל רגע.
6. בצעו עם הילד תרגילים של דמיון מודרך- עוזר מאוד ונותן לילד כלי אמיתי ויעיל לשימוש עצמי גם כשאתם לא בסביבה. לילדים קל יותר מאשר לנו המבוגרים להגיע למצב של דמיון מודרך אמיתי- שווה לנצל את זה.
7. לשתף ולבקש תמיכה מצוות הגן ולבקש גם לעבוד על זה שם. יש ילדים שנחשפים לפחדים של חברים בגן ו"מאמצים" אותם לעצמם.
8. להיעזר בספרות ממוקדת- ספרים שעוסקים בנושא:"מפלצת? אין דבר כזה", "בארץ יצורי הפרא", "פחדרון בארון", "מפלצולה", "המכשפה של ליאור", "איתמר צייד החלומות", "פרנקלין פוחד מהחושך", "חיית החושך", "לילה חשוך אחד".
בכל אלו תנו לילד להיות אקטיבי ויוזם ולכו לפי רעיונותיו. אם אתם נבהלים מזה שהילד נבהל, הדבר מבהיל עוד יותר ונותן אישור לכך שיש משהו סמוי שלא מדברים עליו אך מפחיד ומאיים גם על ההורים. אל תלעגו לרגשותיו ואל תעליבו אותו. שוחחו עמו על הפחד וספקו לו את מֵירב הידע כי ידע מרגיע. הדגישו את יכולתו בהתמודדות בתחומים אחרים ועודדו אותו למצוא לעצמו פתרונות.
8. לא כדאי לקחת את הילד למיטתכם. חשוב שלא יהיה רווח מהפחד. הילד לומד שאם הוא מפחד הוא מקבל התייחסות מיוחדת ורווחים: "אל תפחד" - קבלת תשומת לב, יש שינוי בסדרי חיים למשל ישן במיטת הוריו, הם לא יוצאים לבילוי עקב מצוקתו וכו'. בכך הוריו מחזקים ויוצרים רווחים משניים מהפחד שמתקבע ולילד אין מוטיבציה אמיתית לשנות את המצב.
הכותבת היא קרן יטיב, מנחת קבוצות הורים בכירה במרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים