הוועד נגד עינויים הגיש אתמול עתירה לבג"ץ בשם 12 נחקרי שב"כ שהתלוננו כי עברו עינויים בחקירות שב"כ אך באף אחד מהמקרים לא נפתחה חקירה ואף לא התקבל כל מענה ענייני למרות שעברו בין שנה לארבע שנים מיום הגשת התלונות.  על פי נתוני משרד המשפטים – בין 2001 ל-2010 הוגשו מעל 750 תלונות ליועץ המשפטי בגין עינויים או התעללות אך באף אחת מהן לא נפתחה חקירה פלילית והתלונות נגנזו על סמך המלצות בדיקה פנימית של המבת"ן - שהוא עובד שב"כ

נתונים שחושף היום הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לרגל יום זכויות האדם הבינ"ל שיצוין מחר ומחרתיים בישראל וברחבי העולם מגלים תמונה קשה וחמורה של מתן חסינות מוחלטת לחוקרי שב"כ החשודים בביצוע עינויים ו/או התעללות בנחקרים בניגוד להוראות בג"צ.

הוועד נגד עינויים הגיש אתמול לבג"ץ עתירה קולקטיבית בשם 12 נחקרי שב"כ אשר מבקשת מבית המשפט להורות ליועץ המשפטי להסביר מדוע אינו מורה על פתיחת חקירה פלילית של מח"ש בסדרה של תלונות שהוגשו על ידי הוועד נגד עינויים בשם האסירים, בטענה כי עברו עינויים ו/או התעללות בידי השב"כ. עתירה זו מצטרפת לארבע עתירות נוספות שהוגשו ב-2011 לבג"ץ בשמם של נחקרי שב"כ אשר הגישו תלונות בדבר עינויים ו/או התעללות אך לא נפתחה אף חקירה.

על פי נתונים רשמיים של משרד המשפטים שנחשפו בעתירות חופש מידע שהגיש הוועד נגד עינויים עולה, כי בעשור האחרון (משנת 2001 ועד שנת 2010) הוגשו מעל 750 תלונות נגד חוקרי שב"כ בחשד להפעלת עינויים בחקירה.

לפי נתוני משרד המשפטים, מלבד 35 תלונות שבהם טרם הסתיים הטיפול בידי המבת"ן, כל יתר התלונות נסגרו לפי המלצת בדיקה פנימית שמבצע עובד שב"כ (המבת"ן), תוך הימנעות היועץ המשפטי לממשלה מלהורות למח"ש לפתוח בחקירה פלילית ולו בתלונה שבה השב"כ הודה שהחקירה בוצעה בניגוד לנהלים. נתונים אלה מעלים כי במהלך שנת 2010 נפתחו 51 בדיקות פנימיות: 30 ע"פ תלונה של הצלב האדום, 12 עפ"י תלונות של הוועד הציבורי נגד עינויים, 2 עפ"י תלונות של עו"ד פרטיים ו- 7 בדיקות עפ"י דיווחי חוקרי שב"כ.

מתחילת שנת 2011 הגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל 10 תלונות בחשד להפעלת עינויים, וברובם עינויים חמורים בידי חוקרי שב"כ (עוד 2 תלונות יוגשו בשבוע הבא), בנוסף לתלונה קולקטיבית בשם 23 קרבנות המעלה חשד להפעלת יחס אכזרי ו/או בלתי אנושי ו/או משפיל. כל התלונות הועברו ע"י היועמ"ש לבדיקה פנימית של המבת"ן וטרם הסתיים הטיפול ולו באחת מהן.

כמו-כן, פנה הוועד בספטמבר 2011 ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לנקוט בהליכים משפטיים נגד חוקרי השב"כ החשודים בהפעלת עינויים, לכל הפחות בכל אותן התלונות שנגנזו על אף שאפילו ממצאי הבדיקה הפנימית של המבת"ן לא עולה מחלוקת באשר לעובדות.

הפנייה הוגשה בשמם של 24 קרבנות שהוועד הגיש בשמם תלונות בחשד להפעלת עינויים פיזיים ונפשיים חמורים, והתשובות שהתקבלו בעניינם מעלות שכעבור שנתיים עד חמש שנים מיום הגשת התלונה החליט היועמ"ש לגנוז את התלונות בטענה של היעדר בסיס משפטי לפתיחה בחקירה פלילית, על אף שממצאי המבת"ן לא העלו שיש מחלוקת לגבי העובדות, תוך שהוא מציין את חומרת החשדות שיוחסו לנחקרים אלה בעת מעצרם, והדבר אמור להצביע כי לדעתו מדובר במקרים שהיו חשודים כ"פצצה מתקתקת".

עו"ד באנה שגרי-בדארנה, מנהלת המחלקה המשפטית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל:

"הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה – לא ייתכן שבמשך עשור נבדקות מעל 750 תלונות נגד חוקרי שב"כ, שמשקפות להערכתנו רק את קצה הקרחון של המתרחש במרתפי השב"כ, ולבסוף לא נפתחת ולא חקירה פלילית אחת, שלא לדבר על העמדה לדין של חוקר. בנוסף לעובדה שקיימות שפע של ראיות לכך שהשב"כ ממשיך לבצע עינויים בניגוד להוראות בג"ץ, ברור גם כי במהלך עשור זה העניקו כל היועצים המשפטיים לממשלה חסינות מוחלטת לחוקרי שב"כ החשודים בביצוע עינויים ונתנו יד לטיוח תלונות, והמשיכו מדיניות שמטרתה לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית. לצערנו הרב בישראל כיום נוצר מצב בו דווקא הגורמים המשפטיים האמונים על החוק מסייעים לשב"כ לעמוד מעל החוק ומפרים בכך את אחת הפסיקות החשובות של בג"ץ".