המחאה שהיתה בקיץ ביטאה מצוקה אמיתית של מעמד הביניים. היום אנחנו מדברים יותר על מצוקתם של אלה, שהמחסור גובל אצלם בעוני. חז"ל כבר לימדונו שהעניות מנוולת והעניות זו בושה. זה לא בושה היום רק לעני, זו בושה למדינה. זה בושה שהיא מאפשרת מצב שאנשים מגיעים לסיטואציה הזאת. כל המחקרים מוכיחים שהסקטורים הכי עניים במדינת ישראל, הם הסקטור הערבי והסקטור החרדי

כלים

ואני מאוד שמח שיש נציגות מכובדת של הסקטור הערבי כאן, גם של חברי הכנסת וגם מהציבור. אבל כשנכנסתי לכאן שאלתי את עצמי, בכנסת ישראל יש 15 נציגים שמוגדרים כחרדים. איפה הם? ואני שואל איפה הנציגות של הסקטור החרדי? אני רוצה לומר לכם, באחת ההזדמנויות, נפגשתי עם אחד מחברי מהסקטור הערבי והוא אמר לי: "אתה יודע, אנחנו שני הסקטורים הדפוקים בחברה הישראלית".

אמרתי לו: "יש עדיין הבדל. אתם כבר צועקים את הצעקה וכשאדם צועק את הצעקה, יש מישהו שישמע אותו". אבל הסקטור החרדי, שאתם לא רואים אותו כאן ושחברי הכנסת המכובדים שלו לא נמצאים כאן, הוא משול לאותו ילד שנותנים לו מכות. וכשהוא מתחיל לבכות אומרים לו: "אל תבכה" ונותנים לו שוב מכות.

הוא מקבל מכות פעמיים, גם על זה שהוא בוכה וגם על זה שאסור לו לבכות. אני משמש לפה לאותו סקטור. אצלנו בהגדה של פסח אנחנו מבחינים בין כל הבנים לאחד הבנים שקוראים לו: הבן "שאינו יודע לשאול". הוא לא יודע לשאול את השאלה.

הוא לא יודע לפעמים להגיד, תנו לי את זכויותיי. הוא לא יודע מה מגיע לו. עליו נאמר "ושאינו יודע לשאול, את פתח לו". תפקידנו לדאוג שכל ילד וילד, החל מהגיל הרך, ילמד את אותם לימודי ליבה, הלימודים החשובים שבסופו של יום, הוא לא יהיה בנזקקות וישתלב בחברה.

זו החובה של כולנו. להשתלב בחברה, להשתלב ביום יום ולתרום ובסופו של דבר, לקבל את כל הזכויות המגיעות.

הדברים נישאו ע"י ח"כ הרב חיים אמסלם (סיעת עם שלם) בכנס שהתקיים היום בכנסת ביוזמתו של חה"כ דניאל בן סימון, לציון יום המאבק בעוני