herzog_yitzhak"כינסתי אתכם היום כי אני נמצא בתקופה האחרונה בעין הסערה. כמה מהחלטותיי המקצועיות עוררו מחלוקת ויצרו גל של ביקורת. יכולתי להתעלם ולצפות שהגל יעבור, אבל בחרתי לעשות את ההיפך. אני מתייצב מולכם היום כדי לשתף אתכם ואת הציבור בהחלטות, בלקחים ובמסקנות." אמר שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק (בוז'י) הרצוג, במסיבת עיתונאים שכינס בעקבות הביקורת הציבורית על המנעותו בהצבעה בעניין ילדי העובדים הזרים, התנהלות רשויות הרווחה בפרשת רצח ילדי משפחת בן דרור, שכר המינימום ונטישתו את ישיבת הממשלה שאישרה את תקציב המדינה

ההימנעות בהצבעה בעניין ילדי העובדים הזרים

"ההחלטה שקיבלה הממשלה ביום ראשון האחרון - המאפשרת השארתם של מאות ילדי עובדים זרים בישראל - היא החלטה סבירה בעיני. היא אולי לא החלטה מושלמת והיא אולי לא פסגת ההשקפה ההומאנית אבל זה מה שניתן היה להגיע אליו בנקודת הזמן הזו.

נמנעתי בהצבעה כי היו לי השגות על ההחלטה שבמרכזה מניעת גירוש של קבוצת ילדים נוספת, אלה שמתחת לגיל 5. בדיעבד אני יכול לומר - בניתוח פוסט מורטם - שהיה נכון לוותר על ההשגות שלי בסוגיה הזו ולתמוך במה שהובא. אני מודע לכך שהימנעותי הובילה לביקורת כלפי, ואני גם יכול להבין אותה.

מספר הילדים שיידרשו לעזוב – לא ידוע עדיין. משיחות שאני מקיים עם הגורמים הישירים המטפלים בנושא – ההערכה היא שמספרם יהיה קטן בהרבה מהמאות שמוזכרים בפרסומים באמצעי התקשורת.

ברמה המעשית - אני יכול להבטיח לכם היום שיצרתי תהליך שתהיה בו מינימום פגיעה בילדים ובני משפחותיהם, שחשים חוסר ודאות כלפי עתידם.

ברמת המדיניות אני רוצה להעיר הערה ברורה: שיח הגירוש הברוטאלי גובה מהחברה הישראלית – הן פנימה והן החוצה - מחירים יקרים. יש להשתמש בהחלטת הממשלה שהתקבלה השבוע כדי ליצור תמריץ לקביעת תוכנית ברורה כלפי הגירת עבודה. אני מציע לאפס מחדש את המערכת כדי לא להיות שבויים בלופ שחוזר על עצמו ללא פיתרון מערכתי. אנו מגיעים למצבי אבסורד ומסקנתי היא שיש לבצע הלבנה והסדרה של מהגרי עבודה שנכנסו לארץ כדין.

ישראל לא שונה מדמוקרטיות אחרות שמתמודדות עם הבעיה של הגירת עבודה ומוצאות לה פתרונות שלא באמצעות גירוש. המלה גירוש – היא מלה זרה לרוח היהודית ולהיסטוריה שלנו כעם ואני רוצה לומר מכאן לשר הפנים: אין לך מונופול על תפישת היהדות הקולקטיבית של הישראלים." אמר הרצוג.

התנהלות רשויות הרווחה בפרשת רצח ילדי משפחת בן דרור

"אני מודע לכך שהרצח הזה הוא סוג של קו פרשת מים בכל הקשור לאלימות ולאכזריות בלתי נתפשת כלפי ילדים בחברה הישראלית.

בהקשר הזה אני לא מתכוון להתכחש להרגשה שקיימת בקרב רבים על כך ששירותי הרווחה לא תמיד מתפקדים כמו שצריך ולא בכל המקרים נותנים את המענה המיטבי הנדרש לצרכים ההולכים ומתגברים."

בעקבות הרצח ולאור הלקחים הראשוניים שהפקנו - קיבלתי מספר החלטות:

  1. לא תיווצר אפשרות להסדרי ראייה עצמאיים בין הורים לילדיהם במקרים בהם יש חשש לפגיעה כלשהי לגבי מי מבני המשפחה. הסדרי הראייה במקרים אלו יוכלו להתקיים רק במרכזי קשר. הנחיה זו תהיה בתוקף בשלב הראשון לפחות עד לקבלת וניתוח ממצאי ועדת הבדיקה שהקמתי, בראשות השופט פיזם, בעניין.
  2. מעתה ואילך, במצבים בהם בתי המשפט מקבלים החלטות בנוגע להסדרי ראייה המנוגדות לחוות דעתם המקצועית של פקידי הסעד לסדרי דין, וכשברור לפקידי הסעד כי מדובר במצבי סיכון, הם יידרשו לערער על פסיקת בית המשפט ולא לקבלה כהחלטה חלוטה. למרות שבהחלטתי זו אני יוצר עומס נוסף על המערכת, אני גורס כי זה מחויב המציאות בכדי שתהיה לנו מסננת נוספת באמצעות ערכאה משפטית גבוהה יותר.
  3. לאור הצטברות מקרי האלימות הקשים הגעתי להבנה שיש לשנות חלק מהתרבות הארגונית של המשרד. במסגרת זו הנחתי כי מנהלי מחוזות המשרד יחויבו להעביר לי ולמנכ"ל המשרד עדכון מיידי על כל המקרים שבהם נדלקות נורות אדומות המאותתות על גורמי סיכון שעשויים לגרום להתפרצות לא מבוקרת של אלימות.
  4. תחום נוסף הוא היעדר שיתוף הפעולה והתיאום בין הרשויות שמוביל לכשלים בתפקוד המערכת וביכולת שלה לתת פתרונות. אני מודיע בזאת שחוק שיתוף המידע שהמשרד מוביל נכנס למהלך מואץ.

בשעות הקרובות אגיע לביקור תנחומים אצל לילך שם טוב. בכוונתי לבשר לה כי משרד הרווחה, במסגרת תוכנית הסיוע לנפגעי עבירה, יעמיד לרשותה סיוע בתחומים שונים ובין היתר סיוע נפשי משפטי וכלכלי כדי להקל עליה, עד כמה שניתן, בהתמודדות עם האסון והטלטלה האכזרית שנחתו על חייה.

אני גם מתכוון לעדכן את לילך שוועדת החקירה, שהקמתי בעקבות רצח שלושת ילדיה, בראשותו השופט בדימוס חיים פיזם, כבר קיימה מספר ישיבות. ההמלצות יוגשו מוקדם ככל ניתן." אמר הרצוג.

שכר המינימום והנטישה את ישיבת הממשלה על תקציב המדינה

"צריך להעלות את שכר המינימום ואני גם מאמין בכך. אבל במקביל ברור גם שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית המהלך לא יבשיל.

אני מעדיף לנהל את המלחמה בנושא שהוא שווה בערכו בעיני, לא פחות משכר המינימום וזה מחזיר אותי לישיבת הממשלה שאישרה את התקציב. בישיבה זו חשתי כי קיימת גישה צינית, קהת חושים ומנוכרת כלפי הטיפול בעוני וכלפי האנשים הנמצאים בשוליים של החברה הישראלית. הנושאים שמזוהים עם האנשים האלה לא נמצאים במרבית הזמן בראש סדר היום הציבורי והתקשורתי והם כרוכים בהרבה מראות קשים שרוב האנשים אוהבים להסב מהם את העיניים. וכן, יש גם הרבה צביעות גם בממשלה כי באמת אוהבים לדבר על עוני, אבל לא באמת אוהבים עניים.

בסביבה הפוליטית הישראלית הבלתי יציבה אף אחד לא בטוח מה ילד יום. גם אני לא יודע עוד כמה זמן אכהן כשר הרווחה, אבל חשוב לי לומר אמירה ברורה שתהווה מורשת למי שעוסק בתחום ולבאים אחרי: אסור לזנוח את אלה שללא רשת תמיכה מצד המדינה לא יוכלו לשרוד ופשוט יפלו לצדי הדרך באין מי שיאסוף ויושיע אותם. אנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו האם ברצוננו להגיע לרמה כזו של אי אכפתיות ?

עד כה, במערכה הצודקת שאני מנהל באופן שיטתי לטובת הגדלת הכנסתם של החלשים בחברה – לא הצלחתי לפצח את ההתנגדות ולא נחלתי הצלחה. לא הוסרה חרב ההקפאה על קצבאות הביטוח הלאומי ובמיוחד לא אושרה תוכניתי להגדלת הכנסתן של המשפחות החד הוריות. את הכאב והזעם האישי שלי ביטאתי עבור הציבור שאני נילחם עבורו.

אך, מבחינתי הקרב לא נגמר הוא עדיין בעיצומו. לפיכך בהנחייתי תאשר הנהלת הביטוח הלאומי בימים הקרובים תיקון לחוק הבטחת הכנסה בעלות של 90 מליון שקל אשר יאפשר לאלפי משפחות חד הוריות בישראל לקבל תוספת של מאות שקלים להכנסתן החודשית. את ההצעה הזו אביא לועדת שרים לחקיקה ואאבק עליה ולא ארפה ואנהל מאבק ציבורי עד שתתקבל. אדגיש כי על פי נתוני דוח טאוב האחרון שהוצגו בפניי לפני יומיים, ציבור המשפחות החד הוריות הן הגיזרה הקשה ביותר להתמודדות עם מציאות של עוני והגיע הזמן לצעדים אמיצים של כל העוסקים בדבר אל מול מציאות זו." אמר הרצוג.