עוד רב חשוב מצטרף לרשימת המטילים את האחריות לאסון בכרמל על חטאים של הציבור הלא חרדי. הפעם מדובר ברב מיכל יהודה לפקוביץ, מהמנהיגים הבכירים של דגל התורה, וכנראה הקנאי שביניהם. לפקוביץ טוען שמטרת השריפה בכרמל היתה להעביר לחברי הכנסת הלא חרדים מסר: "למה אתם לא הולכים לרוסיה או לאיטליה", כדי להקים שם מדינה ככל העמים.
דבריו של לפקוביץ אף זכו לתוקף רשמי כאשר פורסמו בהבלטה בביטאונה של דגל התורה יתד נאמן, המייצג את הקו הרשמי של המפלגה. כזכור רמז מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף במוצאי שבת האחרון כי השריפה קרתה בגלל עבירת חילול השבת. רבה של קרית ארבע דב ליאור טען שיש סיכוי שהשריפה היא עונש על ההתנתקות וההקפאה.
לפקוביץ טוען כי לשריפה שתי מטרות. אחת היא כלפי החרדים: "מאורע זה של השריפה שכילתה נפשות רבות מישראל, (נועד) לעורר אותנו שנעמוד במסירות לא להיכנע לגזירות שמתחדשות כל יום מאנשי הכנסת, שכוונתם לעקור חס וחלילה (את) השם יתברך ולחלל את קדושת ארץ ישראל". המונח גזירות משמש את החרדים לתיאור החלטות כמו ביטול קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, ניסיונות להוציא אברכים לצבא ולעבודה והרצון לכפות על החינוך החרדי את תוכנית הליב"ה.
המטרה השנייה היא "לקרוא כנגדם (חברי הכנסת שאינם חרדים) מה לכם כי דלקתם אחרינו, מה באתם לבנות מדינה כאן בארץ הקדושה. למה אתם לא הולכים לרוסיה או לאיטליה". הוא קרא לחברי הכנסת: "הניחו אותנו לנפשנו לעבוד את השם יתברך שנתן לנו את הארץ הקדושה כדי שנשמור מצוותיו".
לפקוביץ טען עוד שרעידת האדמה בהאיטי, בה נהרגו אלפים, היתה הזהרה. כיוון שהמסר לא עבר ועם ישראל לא התחזק, הגיעה השריפה. עוד ציין בלעג שבעקבות השריפה "ראו כולם בחוש שכל גאוותם של ראשי המדינה וגבורתם וכוחם היה לבוז, כאשר היו צריכים להשפיל כבודם ולבקש עזרה ממדינות אחרות כדי לכבות את השריפה".
מנכ"ל עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה כי "שוב ושוב בוחרים רבנים חרדים, השולטים במפלגות החברות בקואליציה, לבזות את אורח חייו ויהדותו של רוב הציבור היהודי בישראל ובעולם. רבנים אלה, המכונים משום מה גדולי התורה, שבים ומתיימרים לקרוא את צפונותיו של הקב"ה ללא בושה וללא מעצורים, ולרתום את אלוהים לקידום סדר היום הקיצוני שלהם. הם אינם מהססים לפגוע ברגשות קרובי הקורבנות והציבור הרחב ולחלל את זכר הנספים".
רגב קרא למנהיגות המפלגות הציוניות להיענות להזמנה של לפקוביץ ודומיו, ו"להניח לחרדים לנפשם". זאת, "לא על ידי העברת מדינת ישראל לרוסיה או איטליה, אלא על ידי הפסקת המימון הציבורי, מכספם של משלמי המסים, בהם בוחרים הרבנים יוסף, לפקוביץ וחבריהם לעלוב. הגיעה העת לאפשר לעולם החרדי להתנתק מעטיני השלטון הציוני ולהתמודד בעצמו ועל חשבונו עם מימון ישיבותיו, אברכיו והטפותיו". הוא "קרא להקמת ממשלה אזרחית אשר תוכל לזקוף את קומתה של הציונות ולחזק את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".