חברי כנסת רבים רואים בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, האוסרת הבעת מחאה בקרבת ביתם של עובדי ציבור, סכנה מוחשית לדמוקרטיה. הצעת החוק, מטעם הממשלה, קובעת כי ייאסר להביע מחאה כלשהי בקרבת ביתו של עובד ציבור, גם אם מדובר באדם בודד המביע את עמדתו – בין אם הוא נושא שלט ובין אם לאו

כלים

כחלק ממשמעויות החוק, ייאסר למשל על משפחת שליט להפגין מול ביתו של נתניהו בדרישה לשיחרור גלעד, גם עם נועם שליט ייעשה זאת לבדו.

ח"כ ניצן הורוביץ אומר כי: "מחאה מסוג זה היא המוצא האחרון של אדם שנעשה לו עוול, והיא נשמת אפה של הדמוקרטיה. לכל אדם עומדת הזכות במדינה דמוקרטית למחות על עוולות ולהביע את עמדתו. הניסיון של משרד המשפטים לחסום את אפשרות המחאה הבסיסית ביותר מול בעלי שררה ואנשי השלטון, הוא מעשה נואל ואנטי-דמוקרטי. נכון שמחאה עלולה לעתים לגרום לאי-נעימות לאדם רם מעלה, אך זה המחיר שצריך לפעמים לשלם על כוח השלטון והשררה.

"כל אדם במדינת ישראל, כולל מי שמחזיק כיום בעמדה בכירה, צריך לדעת שעומדת לו הזכות הבסיסית להביע את מחאתו על עוול שנעשה לו. משום כך חובה להוריד הצעת חוק זו מסדר היום של הכנסת".

גם יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), אמר בדיון בועדת הפנים על חוק איסור הפגנות ליד בתי אנשי ציבור, כי שליחי הציבור צריכים לדעת להתמודד עם המפגינים נגדם ויש בהפגנה כזו כדי להזכיר לשליח הציבור ואף למשפחתו כי הוא אינו אלא שליח שלו.

כצל'ה הוסיף שהפגנה מול ביתו של נבחר ציבור היא הזדמנות נדירה לציבור לפגוש את נבחריו, שלא כולם משכילים להגיע אל הציבור בהזדמנויות אחרות.