האתר ח'ירבת קיאפה שבעמק האלה מציג הוכחות נוספות לקיומה של ממלכת דוד במאה העשירית לפני הספירה, כך עולה מהרצאתו של פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בכנס בינלאומי לחקר המזרח הקדום שנערך השבוע באוניברסיטת חיפה. האתר חירבת קיאפה, השוכן על גבעה כק"מ מצפון-מזרח לצומת האלה, נחפר על ידי פרופ' גרפינקל וסער גנור החל משנת 2007. באתר עיר מבוצרת ולה שני שערים ומהממצאים הארכיאולוגים עולה כי במקום הייתה עיר בתקופה ההלניסטית וקודם לה בתקופת הברזל.
בהרצאתו התמודד פרופ' גרפינקל עם הטענות של "המינימליסטים" - חוקרים הרואים בתנ"ך כספר פולקלור ולא כספר עם מאפיינים היסטוריים - לפיה ממלכת דוד ושלמה, כפי שהיא מתוארת בתנ"ך, לא הייתה קיימת וכי גם אם דוד ושלמה הם דמויות היסטוריות, הרי מדובר במנהיגים של שבטים מקומיים בתקופה שבה לא הייתה כלל ממלכה של בני ישראל.
פרופ' גרפינקל הציג את תיארוך הפחמן של הממצאים הארכיאולוגים, ממנו עולה כי העיר התקיימה בין השנים 1000-965 לפנה"ס, הזמן שמקובל לייחס לממלכת דוד המקראית. שנית, העיר הייתה מוקפת חומה, כך שאם מדובר בעיר של ממלכת דוד, לא ייתכן כי הממלכה הייתה כפרית.
השאלה האחרונה אותה היה צריך לפתור היא אם מדובר באתר של בני ישראל (או ממלכת יהודה) או שמא מדובר בכלל בעיר פלישתית, כפי שטוענים חלק מ"המינימליסטים". לדבריו של פרופ' גרפינקל, המבנה התכנוני של הבתים, שבו הדופן החיצוני של הבית מהווה חלק מיסודות החומה, הוא ייחודי לישובים של ממלכת יהודה וכך גם כלי האוכל שנמצאו באתר. בנוסף, לא נמצאו באתר עצמות חזיר, שכן נמצאו באתרים פלישתים.
מעל לכל העדויות האלה, ציין פרופ' גרפינקל את החרס שנמצא באתר ועליו כתובת, שזוהתה על ידי חוקרים רבים ככתובת עברית בעלת מאפיינים ייחודים לשפה העברית. לדבריו של פרופ' גליל, שפרסם לאחרונה את ההצעה שלו לפענוח הכתובת, הוא כבר זיהה שמונה מילים ייחודיות לעברית וכעת ניתן לקבוע מעבר לכל ספק שמדובר בכתובת העברית הקדומה ביותר.
"משילוב של העדויות העולות מהאתר עם עדויות מאתרים קודמים כמו תל דן אנחנו יכולים למקם את ממלכת דוד במאה העשירית לפני הספירה, ממלכה ריכוזית, עירונית, שלה מערכת של ערים מבוצרות, בעלת אדמיניסטרציה ויכולת כתב", סיכם פרופ' גרפינקל.