בעוד אנו, תושבי ישראל בכלל, ותושבי הדרום בפרט, חשופים לירי טילים ורקטות של ארגוני הטרור הפלסטינים בראשות ממשלת חמאס אשר בעזה, הודיעה שרת החוץ של ספרד, טרינידד חימנז, בתזמון המנותק מהמציאות באזורנו, כי תוביל יחד עם ממשלת ספרד מהלך להכרה כללית של האיחוד האירופי במדינה פלסטינית בחודש הבא

כלים

ברור לכולנו כי רק מציאות של שתי מדינות תוביל את האזור לנחלה הרצוייה, אך לצערנו אין זה המצב הקיים. כרגע אנו נמצאים במציאות של שלוש מדינות לשני עמים (מדינת ישראל, הרש"פ ביהודה ושומרון, וממשלת החמאס בעזה). מחמוד עבאס הבין כי עליו להגיע לעצרת האו"ם עם רש"פ מאוחדת לכאורה באיו"ש ובעזה ולכן חתם על הסכם פיוס פיקטיבי בין החמאס לבין הרש"פ ברמאללה.

בפועל לא רק שאין פיוס, אלא שהנתק גדול מתמיד. מחמוד עבאס חושש מהחמאס עד כדי כך שבמסגרת הפיוס אפילו לא הצליח להגיע לביקור בעזה, ממנה נזרק לפני למעלה מארבע שנים בהפיכה הצבאית של החמאס.

יתרה מזאת, מחמוד עבאס אף נמנע מלהשמיע גינוי, אפילו בלחש, על הפיגוע הרצחני כנגד אזרחים ישראלים בדרך לאילת, פיגוע שבוצע על ידי מחבלים פלסטינים שיצאו מעזה. כל בר דעת מבין כי הוא אינו שולט בכאוס המתרחש בעזה ואינו יכול לרסן את יישות הטרור הצבאית שמתפתחת ברצועה.

שרת החוץ הספרדית, טענה כי "יש הרגשה שזו העת לעשות משהו", אך מעבר לתחושות והרגשות, אני מטיל ספק רב אם מכירה שרת החוץ הספרדית את החצי השני של המדינה הפלסטינית שבדרך (חמאס, עזה).

הכרה חד צדדית של מדינות האיחוד האירופי במדינה פלסטינית, מבלי לתת מענה אמיתי ליישות הטרור שנמצאת בעזה ומונהגת על ידי החמאס שהיא זרוע של האחים המוסלמים , היא בגדר סכנה אסטרטגית למדינת ישראל. העובדה ששלוחה זו (חמאס) מחוברת לאיראן הופכת סכנה זו לקיומית.

אני מזמין את שרת החוץ של ספרד או כל אחד אחר הזקוק לכך, לעיין עיון נוסף באמנת החמאס הרשמית שנכתבה בדיוק לפני 23 שנה (אוגוסט 1988). אמנה זו מפרטת את כוונותיה ואת חזונה האופרטיבי של החמאס.

זוהי אמנה של שנאה תהומית לכל מה שאיננו איסלאם (בכלל זה יהדות ונצרות). האמנה הקוראת להשמדת היהודים בארץ ישראל ולגירושם חזרה לארצות מוצאם. בל יהיה ספק, מדינת ישראל לא התכוונה ואינה מתכוונת לשתף פעולה עם אמנת החמאס ולהיות מושמדת. היא מתכוונת להמשיך ולקיים בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שעשתה ב 63 שנותיה עד כה.

יחד עם זאת ראוי שיוזמות לקידום השלום העוסקות גם בהכלת החמאס אל תוך הסדרים אלה, יכירו את שכתבו מנהיגי החמאס רק באחרונה ואשר פועלים ליישומה בין בפיגועי מתאבדים ובין בירי רקטות על אזרחים. אמנת החמאס מונחת לפניכם – קראו ושפטו בעצמכם. עיקרי האמנה החמאסית מושתתים על שנאה פונדמנטליסטית הקוראת להשמדת העם היהודי.

חשוב שאנו, אזרחי המדינה ומי שמרגישים כשגריריה, יביאו דברים אלה לידיעת כל מי שמתיימר לפעול על פי תחושות בלי להכיר את האינטרסים האמיתיים של תנועות קיצוניות דוגמת החמאס, הגי'אהד האיסלאמי, משמרות המהפכה, האחים המוסלמים ואחרות:

עיקרי אמנת החמאס

נכתב בתאריך: 1.8.1988

בהקדמה מצוין: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד אשר יכרית אותה האיסלאם"

סעיף 2: תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אחד מגופי האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת החאים המוסלמים היא ארגון כלל עולמי והיא התנועה האסלאמית הגדולה ביותר בעת החדשה.

סעיף 6: ..היא פועלת להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין… בהעדרו של האיסלאם מתפתח סכסוך, משתרש העושק, פושה השחיתות ומתפרצות מחלוקות ומלחמות.

סעיף 7: מאחר שהמוסלמים המחזיקים בדרכיה של תנועת ההתנגדות האסלמאית פזורים על פני העולם כולו , פועלים לתמוך בה, לאמץ עמדותיה ולחזק את מאבקה, הרי התנועה היא כלל עולמית. … שהרי הנביא אמר "לא יבוא יום הדין עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים (ויהרגו אותם המוסלמים), וכאשר יססתר היהודי מאחרי אבנים ועצים יאמרו האבנים והעצים, למעט עץ הע'רקד (שהוא מעצי היהודים): הוי מוסלמי, הוי עבד לאללה, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו (ובמשתמע: חיסול היהודים עד האחרון שבהם).

סעיף 9: לפיכך, היעדים הם… יושבו ארצות מולדת ומעל מסגדיהן תבקע הקריאה המכריזה על כינונה של מדינת האסלאם, למען ישובו אנשים ודברים כל אחד למקומו הנכון …

סעיף 11: תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי עבור דורות של מוסלמים עד יום-הדין. אסור להזניח אותה או חלק ממנה, או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין רשות לעשות כן לאף מדינה ערבית, ואף לא למדינות הערביות כולן, לאף מלך או נשיא, או לכל המלכים והנשיאים, לשום ארגון או כל הארגונים כולם, בין אם יהיו פלסטינים ובין אם יהיו ערבים. שכן פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי עבור דורות של מוסלמים עד יום הדין.

זהו דין פלסטין בשריעה האסלאמית, כמוהו כמו הדין החל על כל ארץ אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, שכן בזמן הכיבוש הקדישו המוסלמים את הארצות האלו לדורותיהם עד יום הדין.

… ובאשר לחזקה על האדמה ולאדמה עצמה, זו תהיה וקף למוסלמים לדורתיהם עד יום הדין. זכותם של אלה המחזיקים היא של הנאה מפירותיה בלבד. הווקף הזה קיים כל עוד קיימים ארץ ומשים וכל פעולה המנוגדת לשריעה האסלאמית בעניין פלסטין, בטלה ומבוטלת מעיקרה.

סעיף 12: הלאומיות, מנקודת מבטה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, היא חלק מהאמונה הדתית. אין בלאומיות דבר משמעותי או מהותי יותר מזה שבמקרה שאויב רומס אדמה מוסלמית, הרי המאבק בו והעמידה נגדו הופכים להיות חובה אישית של כל מוסלמי ומוסלמית: או אז אשה תצא להילחם בו בלי רשות בעלה, והעבד בלי רשות אדוניו.

סעיף 13: יוזמות, ומה שקרוי פתרונות של שלום וועידות בינלאומיות, עומדים בסתירה לעקרונותיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית… אימתי עשו הכופרים צדק עם המאמינים? "אכן לא ירצוך היהודים ולא הנוצרים עד אם הלכת אחרי דתם. אין פתרון לשאלת פלסטין אלא בג'יאהד. יוזמות, הצעות וועידות בינלאומיות, כולן ביטול זמן והבל ורעות רוח..

סעיף 14: שאלת שחרור פלסטין קשורה בשלושה מעגלים. 1) המעגל הפלסטיני 2)המעגל הערבי 3)והמעגל האסלאמי…. הואיל וכך הדבר, הרי ששחרור פלסטין הוא חובה אישית על כל מוסלמי באשר הוא שם. על בסיס זה יש להתייחס לבעיה וכל מוסלמי חייב להבין זאת.

סעיף 15: נוכח גזילת פלסטין על ידי היהודים, הכרח הוא שיונף נס הג'יאהד….. כפי שאמרו אל-בוח'ארי ומוסלם: "אני משתוקק להילחם (מלחמת מצווה) למען אללה ואז להיהרג, ואח"כ (לשוב) להילחם ואז להיהרג ואחר כך להלחם ואז להיהרג"

סעיף 17: תפקידה של האישה המוסלמית במערכת השחרור אינו נופל מזה של הגבר המוסלמי שכן היא בית יוצר לגברים (במשתמע: תפקיד האישה הוא לייצר לוחמים).

סעיף 18: האישה תדאג לחינוך ילדיה לקיום מצוות הדת לקראת תפקיד מלחמת המצווה המצפה להם.

סעיף 20: …האויב (ישראל) פתח מחנות מעצר שאליהם מושלכים אלפים רבים ומוחזקים בתנאים תת-אנושיים. נוסף לזה הוא מחריב בתים, הופל ילדים ליתומים וגוזר עליהם לבלות שנים רבות בבורות הכלא. הנאציות היהודית הקיפה נשים וטף והפחדה של הכלל..ההגליה מן המולדת היא סוג של רצח…. הם שעמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה, אשר בה הצליחו לחסל את מדינת הח'ליפות האסלאמית. הם שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה, שבה הפיקו רווחים אדירים מחסר בחומרי מלחמה ופלסו את הדרך להקמת מדינתם…. ביום שיופיע האסלאם יתאחדו כוחות הכפירה במלחמה נגדו שהרי הכופרים אומה אחת הם.

סעיף 23: תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת בכבוד ובהערכה לשאר תנועות האסלאמיות. גם אם היא חולקת עליהם בהיבט מסוים היא מסכימה בשאר ההיבטים, כל עוד הן פועלות בגבולות המעגל האסלאמי.

סעיף 25: התנועה מחזקת את ידן כל עוד נאמנותן אינן נתונה למזרח הקומוניסטי או למערב הצלבני.

סעיף 27: הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) הוא הקרוב ביותר לליבה של תנועת ההתנגדות האסלאמית. ביום שיקבל ארגון שחרור פלסטין את האסלאם כאורח חיים, נהיה אנחנו חייליו (נשמש) דלק לאש אשר תשרוף את האויבים.

סעיף 28: הארצות הערביות המקיפות את ישראל מתבקשות לפתוח את גבולותיהן ללוחמים מקרב העמים הערביים והאסלאמיים, למען יוכלו למלא את תפקידם ולאחד את מאמציהם עם מאמצי אחיהם מקרב האחים המוסלמים בפלסטין. אשר ליתר המדינות הערביות והאסלאמיות, הן מתבקשות להקל על תנועת הלוחמים מהן ואליהן…

סעיף 31: בחסות האסלאם יכולים שלוש הדתות – האסלאם, הנצרות והיהדות – לדור בכפיפה אחת בביטחון ובשלום, לא ייתכנו ביטחון ושלום אלא בחסות האסלאם.

סעיף 32: תנועת ההתנגדות האסלאמית קוראת לעמים הערביים והאסלאמיים להזהיר את ההמונים מפני הסכנה הנובעת מהיציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות. שהרי אין גבולות לתכנית הציונית. אחרי פלסטין שואפים הציונים להתפשט מן הנילוס ועד הפרת, ולאחר שיאכלו את האזור שאליו הגיעו ישאפו להתפשטות נוספת וכך הלאה. תוכניתם משתקפת ב"פרוטוקולים של זקני ציון" ואין בהתנהגותם בהווה כדי להעיד על דברנו.

היציאה ממעגל הסכסוך עם הציונות היא בגידה בעיקר וארור העושה כן. יש להמשיך לפעול בזירת הסכסוך ובמאמצים בעיקר בזירה הפלסטינית זאת במהלכים מצד העמים הערביים והאסלאמיים ומצד הארגונים האסלאמיים בכל רחבי העולם הערבי והמוסלמי, שהרי הם המוכשרים לתפקיד העתידי במערכה עם היהודים סוחרי המלחמה.

סעיף 36: חוזרת התנועה ומדגישה – שאין היא מבקשת תהילה לעצמה. היא תשמש אך ורק משען לכל הקבוצות והארגונים הפועלים נגד האויב הציוני ועושי דברו.