קהל של מאות איש גדש את היכל התרבות באור עקיבא באירוע מרגש במיוחד שפתח את חגיגות ה- 60 לעיר. "אני גאה לפתוח באופן רשמי את חגיגות ה- 60 לעיר שכולנו אוהבים - אור עקיבא". אמר שמחה יוסיפוב, ראש העיר בנאומו שזכה למחיאות כפיים סוערות. "אנו חיים בעיר דינאמית ששזורה בה ההיסטוריה של מדינת ישראל. ההישגים של אור עקיבא בששת העשורים לקיומה הם אדירים. כל מי שמבקר בה עד לתהליך ההתחדשות שעוברת העיר. היום, אני יכול להגיד בגאווה כי אור עקיבא היא אחת מנקודות האור של מדינת ישראל"
יוסיפוב העלה בדבריו את הישגי העיר בתחומי החינוך, התרבות ואיכות החיים ופרס את החזון לעתיד. "עיריית אור עקיבא נערכת לקראת הכפלת מספר התושבים לכדי 40 אלף נפש בעשור הקרוב. כולנו מקדמים בברכה ובחום את התושבים החדשים שמהווים חיזוק משמעותי לעיר. זה המקום להודות לתושבי העיר הוותיקים שתרמו להקמתה וביסוסה של אור עקיבא ולעולים שהצטרפו לעשייה הנפלאה ולהצלחה. כולנו ביחד הפכנו את אור עקיבא לדוגמא ומופת בישראל. להיות מאור עקיבא זו זכות, זה בלב, זה בנשמה. תחי אור עקיבא"
ראשיתה של אור-עקיבא בארבע משפחות שהועברו ממעברת "ברנדס" בחדרה על ידי הסוכנות היהודית באפריל 1951 אל דיונות החול בקיסריה כדי להקים ישוב במקום. לימים הצטרפו עליהם משפחות נוספות והמקום קיבל את השם מעברת קיסרי. ביוני 1953, נקרא המקום "אור-עקיבא" על שם התנא רבי עקיבא שהיה מעשרת הרוגי מלכות.
מאז גדלה אור עקיבא עם גלי העלייה השונים שהגיעו לארץ. בשנות ה-50 הגיעו אליה עולים ממרוקו, ברית המועצות ופולין. בשנות ה-70 הגיעה עלייה גדולה מאזור קווקז והיישוב גדל לכ-8,000 תושבים. בשנות ה-90 הגיע ליישוב גל עלייה גדול מברית המועצות לשעבר – מעל 3,000 איש. כיום העיר היא בית למעבר לכ-20,000 תושבים. אור עקיבא הוכרזה כעיר בשנת 2001.
במהלך הערב הוקראה, ע"י המנחה דני אבנעים שמנצח על חגיגות ה- 60 בעיר, ברכה שנשלחה מטעם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתושבי העיר לרגל האירוע. "דרך ארוכה ומרשימה עברה אור עקיבא מימיה הראשונים כמעברת עולים בשם 'קיסרי' ועד להפיכתה לעיר ואם בישראל. כעיר שנוסדה על אדני גלי העלייה הגדולים בראשית ימי המדינה, המשכתם להירתם למאמץ הלאומי של קליטת עולים חדשים לאורך השנים. הפסיפס הארצישראלי שנוצר בעירכם הוא תעודת כבוד לתושבי העיר ופרנסיה. ותיקים לצד עולים, בני עדות המזרח לצד עולים ממדינות המערב. מרקם אנושי עשיר שמייצג את החברה במיטבה. אין בלבנו ספק שבשנים הבאות תצליחו לממש את חזונכם להרחבת העיר והגדלתה. שאו ברכה" כתב ראש הממשלה.
סגן ראש הממשלה ושר הפנים, אלי ישי הילל את העשייה באור עקיבא "לפני עשר שנים עמדתי פה, גם בתפקיד שר הפנים והכרזתי על אור עקיבא כעיר ואם בישראל". אמר והוסיף: "יש לי אהבה מיוחדת לאור עקיבא ולא יכולתי שלא לבוא לפה לציין את החגיגות למרות הדיונים בממשלה. נמשיך לעזור לעיר, בכדי שהיא תמשיך להתקדם מעלה-מעלה ולהתפתח. מאחל לה שתפרח, תשגשג, תצליח ותצמח ותגדל כשנרחיב את הגבולות שלה".
השר ישי, ביקש להחמיא לראש העיר, שמחה יוסיפוב באומרו לקהל: "יש לכם ראש עיר נמרץ, מוכשר ואכפתי. אני מכיר הרבה מראשי הערים בארץ, גם מתפקידיי הקודמים ואני חייב לציין שיש לכם את ראש עיר בין המוכשרים והיעילים. לא רק פותר בעיות ביעילות, אלא פועל למנוע אותם מלכתחילה".
רב העיר אור עקיבא הנבחר, אליהו אילוז, נשא לראשונה דברים בתפקידו החדש. "אנו נמצאים לקראת חודש ניסן, שכולו עומד בסימן התחדשות ומרגישים את האווירה של הפריחה. התקופה מתאימה לה לשינויים העוברת העיר אור עקיבא שמתחדשת, מתפתחת וגודלת. "
בטכס הוענק אות יקיר העיר לח"כ לשעבר אליהו גבאי (מפד"ל), שקידם את יוזמת החוק לאיחוד הרשויות של אור עקיבא עם קיסריה השכנה. אות נוסף יוענק בקרוב גם לח"כ דוד אזולאי (ש"ס), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, השותף השני ליוזמה.
בערב המרגש הופיעו להקות הייצוג של אור עקיבא שהוכיחו שבעיר יש כישרון רב : "קרן אור", מקהלת "גיל הזהב", להקת "דור" עם הזמר גיל חי שרון, להקת "שוקולד", להקת "היפ-הופ" ולהקת "ילדינוס". בסיומו של הערב הערב הופיעו הזמרים, שירי מימון ושמעון בוסקילה, במופע סוחף ואיכותי.
האירוע נערך במעמד קונסול רוסיה בישראל, איגור פופוב, שגריר מולדובה בישראל, אנטולי ונגלי, אשת הנשיא לשעבר עזר ווייצמן ז"ל, ראומה וייצמן, יו"ר הקרן לפיתוח קיסריה, עו"ד דוד אפרתי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מיכאל כרסטני, מפקד משטרת חדרה, סנ"צ בני הרנס, נבחרי ציבור, אישים ומאות תושבים.
בערב חולקו, כאמור, תעודות הוקרה והערכה ל-11 אישים יקירים שתרמו רבות להתפתחותה ושגשוגה של העיר במשך השנים. מדובר בפסיפס אנושי שמייצג את החברה הישראלית:
הרב חיים כהן
עלה לארץ בשנת 1967. עם עלייתו לישראל ולאור עקיבא שימש כמורה ללימודי קודש בבתי הספר בעיר. בשירותו הצבאי שירת כמשגיח כשרות 17 שנים כאזרח עובד צה"ל. שימש כרב מוסד עטרת יצחק עד שנת 1989, לאחר מכן יצא לשליחות בקהילת יהודי ספרד בעיר מאליניה. עם חזרתו לארץ המשיך לשרת כרב במוסד עטרת יצחק ומשנת 2007. משמש כרב בית כנסת "שייך יצחק". מלמד בהתנדבות דברי קודש במרכז יום לקשיש.
שלומי אברהם
פתח את חנות הבגדים הראשונה ביישוב וכיום בעל חנות רהיטים. נושא כיום בתפקיד יו"ר ועד עולי פרס ויו"ר ועד אזור התעשייה הדרומי. בהיותו בין בעלי הרכב הראשונים ביישוב, היה מסיע בהתנדבות יולדות לבית החולים.
שמחה כדורי
עלתה מעיראק בשנת 1950. שמחה אם ל-7 ילדים,סבתא ל-25 נכדים. פתחה עם בעלה את בית הקפה הראשון במעברת אור עקיבא. ממייסדות בית הכנסת עולי בבל. עוזרת בהתנדבות לנזקקים. אמו של איש הציבור, יוסי כדורי, סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך.
חנוך פנקר
עלה לארץ בשנת 1970 מהודו. אב לחמישה. שימש כחזן בבית הכנסת "תפארת ישראל" נלחם במלחמת יום הכיפור ובמלחמת שלום הגליל. מלמד לימודים תורניים לילדים בבית הכנסת.
יששכר איסקוב
עלה ארצה בשנת 1994. אב ל-6 ילדים. משמש כגבאי בית הכנסת "יקותיאל אדם" לקהילת עולי קווקז. מקובל ואהוד בקרב העדה ומרבה לעזור לזולת.
ליאון ברייר
עלה מרומניה בשנת 1959. דמות מיתולוגית בעיר. מוכר בכינויו "ליאון גלידה" על שם עיסוקו בממכר גלידה לילדי העיר בימיו הראשונים של היישוב. נחשב על-ידי רבים כתקליטן הראשון בעיר. היה מראשוני המתנדבים למשמר האזרחי.
רוזה סעדון
עלתה לארץ בשנת 1960. אם ל-5 ילדים וסבתא ל30 נכדים. בוגרת תואר B.A במדעי החברה והרוח. פעילה בנעמ"ת בעברה. עבדה במחלקה לעבודה קהילתית והייתה ממקימות הסניף של האגודה לתרבות הדיור.
גווילי אליהו
עלה ארצה בשנת 1951. עבד ב"סולל בונה" ובמסגרת עבודתו עמל על בנייתו של בית החולים "הלל יפה" בחדרה ובית הכנסת "זכור לאברהם" לעדה הלובית באור עקיבא ומשמש כיום כגבאי שלו.
לאוניד שברשטיין
עלה לארץ בשנת 1990. לחם בצבא האדום ונפצע במהלך הלחימה בנאצים במלה"ע השנייה. משמש זה שני עשורים יו"ר ארגון נכי מלה"ע השנייה ביישוב וחבר הארגון הארצי.
חיים כאוי
עלה ארצה בשנת 1949 מתימן ובשנת 1963 הגיע לאור עקיבא. ממקימי סניף תנועת בית"ר ומועדון הכדורגל של התנועה, בית"ר אור עקיבא. שימש שנים רבות בפקיד יו"ר ועד ההורים היישובי. כיהן בשלל תפקידים ציבוריים: חבר המועצה המקומית ויו"ר הנהלת המתנ"ס.
חיים צרפתי
עלה בשנת 1950 מתוניס. אב לחמישה וסבא ל-22 נכדים. לחם במבצע סיני, מלחמות ששת הימים, יום כיפור, שלום הגליל. עבד בחברת "סולל בונה". ממקימי בית הכנסת לעולי תוניס "אהבת אחים". משמש בהתנדבות גבאי בית הכנסת. לימד בני הנוער בתנועת "נוער העובד והלומד" את מקצוע הנגרות.