ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולנרט, נשא היום דברים בכנס החברתי- כלכלי של משרד התמ"ת."התמונה הכלכלית של ישראל היא בהחלט חיובית. אנו התמודדנו בהצלחה, לדעתי באחריות וברצינות עם תופעת שיכלו לזעזע את הכלכלה הישראלית". אמר אולמרט
"המצב טוב יותר מאיך שעלול היה להיות אלמלא נהגנו במהלך תקופה ארוכה. זה התחיל עם הרפורמות שיזם סילבן שלום דרך נתניהו כשר אוצר. במצב כזה של כלכלה יציבה, יש פיתוי עצום להתרפק על האשליה שאפשר להפריד את הכלכלה והישגיה מהסביבה המדינית. כמי שהיה שותף ונשא באחריות, אין אפשרות לבודד את הכלכלה והתפתחותה מהמצב המדיני במיוחד מהמצב המדיני בו נתונה ישראל. היום אני לא מרגישים עדיין את המשמעות.
"מדיניות חוץ שתתרום לבידוד ישראל, עלולה להביא לנזק כלכלי חמור שאי אפשר להמלט ממנו. בשנים האחרונות נהננו מתופעה הפוכה, התקבלנו לארגון היוקרתי בעולם OECD ב 2003 בתפקידי כשר תמת כבר זכיתי לקבל מהארגון כראש ממשלה. מדינת ישראל הצטיירה כחלק אינטגרלי מקהילת העמים, כזו שזכאית לא רק כלכלית אלא גם מדינית חלק מכך. זה לא היה פשוט בכלל.
היו סוגיות מה עושים עם יצוא משטחים שישראל שולטת בהם.. זוכר את הזעם וההתגוששות גם בתוכנו, לא למקסם סיכויים גם אם זה כרוך בויתורים. אני חושב שההכרעה שקיבלנו סללה את הדרך לישראל בשאלות ובקשרים בעלי חשיבות עליונה לא רק לכלכלה הישראלית אלא גם לביטחונה של המדינה, באווירה זו של תעוזה בקבלת החלטות אותה התחיל רוהמ אריאל שרון ועל כך יש להוקיר לו תודה. מדינת ישראל חתמה על הסכמי סחר בגלל שהיא נתפסה כמדינה שוחרת שלום...."
על היחסים עם סין אמר אולמרט : "שום דבר לא מובן מאליו אלא תלוי בסביבה הכלכלית מול ההזדמנויות המדיניות. שלום כלכלי הוא יפה כסיסמא במציאות זה לא קיים. ככל שנקדים לקבל זאת נגבש עמדה מאוזנת שאומרת כדי לשמור על היקר צריך לוותר. לוותר זה תמיד קשה ולקבל יותר קל. אתם באמת מעלים בדעתכם שאפשר לריב עם כל העולם ומצד שני ליהנות מהפירות ממדינות שונות"?
על הקפאת הבנייה אמר אולמרט- "אנו באנו בזמני לשולחן המו"מ עם תוכנית מדינית נועזת , אני לא חושב שיש מישהו שחושב ברצינות שארה"ב היא לא ידידתה הטובה והמסורה ביותר של ישראל.
ארה"ב- המעצמה האדירה הזו ואומרת 'הקפאתם לעשרה חודשים, המשיכו לעוד חודשיים...' כמובן אנו מדינה עצמאית. אבל האם ההגיון, חוש האחריות המבט קדימה לא מצדיק שניתן עוד חודשיים? כי אנחנו חושבים על העניין האסטרטגי, היחסים עם ארה"ב?"
"מישהו צריך לשאול לאן כל זה מוביל! אפשר לדחות על הסף את המאמץ של מדינות שהן ידידות שלנו, אבל האם אפשר יהיה לקיים עם אותן מדינות יחסים של רצון טוב גם בהמשך?? אולי זה לא מקרה שבשנים כאלה שדאגנו לכך בזמן כהונתי, היצוא שלנו עלה על היבוא כמה שנים ברציפות ב 2006-2008.
יגידו הנספחים הכלכלים של התמ"ת האם לא קל יותר לפעול כשיש אוירה אוהדת ורגועה? והאם לא קשה לעין ערוך, לפעול כשישראל מואשמת, מבודדת, מותקפת... דווקא על ידי מדינות שאת תמיכתם ושיתופם אנו רוצים? אנו יודעים שבלעדיהן יהיה יותר קשה.
דווקא היום מבחינתי חובה לומר את הדברים בצורה מדויקת וחדה גם אם קשה לשמוע. ישראל לא יכולה לפתור את הבעיות בלי למצוא דרכים לשת"פ עם קהילות אחרות בראשן ידידתנו ארה"ב. לא מקבל את התזה שהעולם כולו נגדנו. כן, יש צביעות...אחרי עופרת יצוקה אמרו שייש לנו זכות להתגונן. יש למצוא את האיזון הנכון ולדעת שיש דברים שמוותרים עליהם."