בשעות הקטנות של יום ראשון, 8 בנובמבר, התעוררו תושבי ריאד, דמאם, אל-אחסא, בקיק ונג׳ראן לצליל שהם כבר למדו להכיר בשבועות האחרונים: התרעת ההגנה האזרחית הסעודית על ״איום אווירי עוין״, והנחיה להישאר במקום מוגן הרחק מחלונות ודלתות. כמה שעות לאחר מכן הודיע דובר הקואליציה בראשות סעודיה, תורכי אל-מאלכי, כי ההגנה האווירית יירטה והשמידה חמישה טילים וכלי טיס בלתי מאויש ששוגרו ״המיליציה החות׳ית הטרוריסטית״ לעבר הבירה, לעבר המחוז המזרחי ולעבר הדרום. תושב ריאד שצוטט באל-ג׳זירה סיכם זאת במשפט אחד: ״הבית שלי רעד מהפיצוצים״.
זו ההתפתחות המרכזית בזירה התימנית בימים האחרונים: המלחמה המחודשת בין החות׳ים (אנסאר אללה) לבין סעודיה, שהתלקחה בקיץ, חצתה סף חדש. המערכה אינה מתנהלת עוד רק בשמי צנעא ובחזיתות ההרים של אל-ג׳וף ולחג׳, אלא גם בלב הממלכה — בנמל התעופה הבינלאומי על שם המלך ח׳אלד, ברובע הפיננסי של ריאד ובמתקני הנפט של ארמקו. במקביל, התקיפות הסעודיות בתימן גובות מחיר אזרחי הולך וגדל, שהחות׳ים ממנפים לצרכי גיוס ולגיטימציה פנימית.
רקע: מהפסקת האש של 2022 למלחמה פתוחה
הפסקת האש שגובשה בתיווך האו״ם באפריל 2022 החזיקה, בצורה רופפת, יותר משלוש שנים. היא קרסה סופית ביולי 2026, כאשר המתיחות בין כוחות הממשלה התימנית הנתמכת על ידי הקואליציה לבין החות׳ים הפכה ללחימה ממש. בספטמבר הפתיעו החות׳ים במתקפה קרקעית לאורך חוף ים סוף לכיוון מצרי באב אל-מנדב, ובתגובה פתחו כוחות הממשלה ב-5 באוקטובר במבצע שכונה ״שחר תימן״ כדי להחזיר את השטחים שאבדו. מאז, לפי סוכנות רויטרס, הגבירו החות׳ים את התקיפות על נמלי תעופה, נמלים ומתקני נפט סעודיים, וסעודיה חידשה את התקיפות האוויריות בתימן בהיקף שלא נראה מאז 2022. בתקיפה באוקטובר, כך דווח, נגרם ״נזק נרחב״ למטה ארמקו במחוז המזרחי.
דובר הכוחות המזוינים של החות׳ים, תא״ל יחיא סריע, מפרסם כמעט מדי יום בערוץ הטלגרם שלו ספירה מצטברת: ב-26 באוקטובר דיווח על 119 תקיפות אוויריות וטילים בתוך 24 שעות, שלדבריו בוצעו על ידי מטוסי F-15 וטייפון שהמריאו מבסיסי ח׳מיס משיט וטאיף, ועל סך של 3,298 תקיפות מאז תחילת ההסלמה. בהצהרה ששודרה באל-מסירה ב-2 בנובמבר כבר עמד המספר, לדבריו, על 3,939. ב-9 בנובמבר טען סריע כי סעודיה ביצעה יותר ממאה תקיפות ביממה אחת במארב, צנעא, חודיידה, תעז, לחג׳ ואל-ג׳וף. המספרים הם טענות של החות׳ים ואין להם אימות עצמאי, אך הם ממחישים את קצב המערכה.
סוף השבוע שבו ריאד הפכה לחזית
ב-7 בנובמבר הכריזו החות׳ים על שש ״פעולות״ בבת אחת, בטילים בליסטיים, בטילי שיוט ובכטב״מים. בין היעדים שמנה סריע: נמל התעופה על שם המלך ח׳אלד בריאד, מתקני נפט בבירה, שדה הנפט ח׳ריס, תחנת שאיבה בדואדמי, מחנה של המשמר הלאומי בנג׳ראן, וריכוזי כוחות סעודיים באל-ג׳וף ובמארב. למחרת, ב-8 בנובמבר, הוסיף כי הותקפו ״מכלי ארמקו והמרכז הפיננסי של ריאד״ ומתקן ארמקו בבקיק — אותו מתחם שהותקף ב-2019 ושיתק אז מחצית מתפוקת הנפט הסעודית.
הפעם הסעודים אישרו, בזהירות, שלא הכול יורט. משרד האנרגיה הסעודי הודיע בהצהרה ברשת X כי ״ניסיון לפגוע״ בבניין של ארמקו בריאד גרם לנפילת רסיסים ול״נזק מוגבל״ ללא נפגעים. רויטרס דיווחה כי מגדל ברובע הפיננסי על שם המלך עבדאללה ניזוק מרסיס. אל-מאלכי, מצדו, פירט שורה של יירוטים: טיל בליסטי לעבר המחוז המזרחי, שני טילים בליסטיים לעבר ריאד, טיל שיוט מעל ריאד והדרום, וכטב״ם לעבר הדרום.
ובבוקר יום שלישי, 10 בנובמבר, הכול חזר על עצמו: הקואליציה הודיעה על יירוט טיל בליסטי וטיל שיוט לעבר ריאד, טיל בליסטי נוסף לעבר אבהא וח׳מיס משיט בדרום, וכטב״ם מעל המחוז המזרחי עתיר הנפט. ההגנה האזרחית הכריזה שוב על התרעה בריאד, ולאחר מכן על ״חלוף הסכנה״. לפי דיווח של פראנס 24 בערבית מאותו בוקר, הטילים כבר החזירו את בתי הספר בריאד ללמידה מרחוק — צעד שמדגים עד כמה השגרה בבירה הסעודית השתבשה.

אל-שריה: הכפר שהפך לסמל
בצד התימני של המשוואה, המספרים קשים בהרבה. בשבת, 7 בנובמבר, פגעו תקיפות אוויריות בבתים בכפר אל-שריה שבמחוז בני חשיש, צפונית-מזרחית לצנעא. דובר משרד הבריאות של ממשלת החות׳ים, אניס אל-אצבחי, דיווח תחילה על 27 הרוגים וכ-30 פצועים; עד יום שני עודכנה הספירה ל-44 הרוגים ו-40 פצועים, ובהם, לדבריו, 21 ילדים ו-10 נשים בין ההרוגים. צוותי החילוץ המשיכו לחפש בהריסות. סעודיה והממשלה התימנית לא הגיבו לדיווחים. יום קודם לכן, ב-6 בנובמבר, נהרגו לפחות 30 בני אדם בתקיפה על שוק בתעז, כאשר כל צד מאשים את משנהו.
החות׳ים לא השאירו את האירוע ללא תגובה פוליטית. יו״ר המועצה הפוליטית העליונה, מהדי אל-משאט, נשבע ״לנקום״ את התקיפה, והצהרות סריע מאז מנוסחות במפורש כ״תגובה על המתקפה הסעודית הברוטלית״ ו״על הטבח״. ביום שלישי בבוקר דיווחה סוכנות הידיעות סבא, שבשליטת החות׳ים, על תקיפות סעודיות בתחנת הגז אל-מפזר במחוז ג׳דר, צפונית לצנעא, שבה פרצה שריפה במכליות גז, ובבניין של חברת הנפט הממשלתית בדרום הבירה. זהו דפוס שחוזר על עצמו: החות׳ים תוקפים את תשתית הנפט הסעודית, וסעודיה תוקפת את מעט תשתית הדלק שנותרה בשטחי החות׳ים.

בקרקע: מלחמת התשה ללא הכרעה
בעוד הטילים חוצים את הגבול, המערכה הקרקעית מתנהלת בכמה חזיתות במקביל, ואף צד אינו מצליח להכריע. החזית העיקרית של הממשלה היא אל-ג׳וף בצפון, שם מתקדמים כוחותיה בהרים ממזרח לאל-חזם. במארב דיווחו כוחות הממשלה ב-7 בנובמבר כי הדפו ניסיונות התקדמות חות׳יים בסיוע מטוסים וכטב״מים. בתעז, שעליה מטילים החות׳ים מצור יותר מחודש, מדווחת הממשלה על הדיפת התקפות בפאתי העיר.
אבל דווקא בדרום, בלחג׳, רשמו החות׳ים את ההישג המשמעותי ביותר שלהם בשבועות האחרונים. לפי דיווח של סוכנות סינחואה בערבית מ-2 בנובמבר, כוחות החות׳ים השתלטו על אל-סח׳ר, מרכז מחוז אל-מקאטרה, כולל מתחם הממשל ומפקדת החטיבה הרביעית של חי״ר ההרים, והלחימה הגיעה לאזורים הסמוכים למחוז טור אל-באחה שעל הגבול. חשיבותו של אל-מקאטרה נובעת מכביש היג׳ת אל-עבד המחבר בין המחוזות הצפוניים לדרומיים, ומהטופוגרפיה ההררית שלו. ב-9 בנובמבר הודיעו ״כוחות מגן המולדת״ הנתמכים על ידי סעודיה כי כבשו עמדות בחזית אל-מחאולה במערב לחג׳ והרגו או פצעו עשרות חות׳ים.
דובר הממשלה התימנית, אל״ם מאג׳ד אל-נזילי, הציג מספרים גדולים: 875 ״פעולות התקפה״ ביום שבת בלבד, ״נטרול״ של כ-130 מפקדים ולוחמים חות׳ים והשמדת 50 כלי רכב ומשגרי טילים; ביום שני דיבר על קרוב לאלף פעולות ויותר מ-120 חות׳ים הרוגים ופצועים. גם כאן אין אימות. התמונה הכוללת, כפי שתיאר אותה אל-ג׳זירה, היא של ״מלחמת התשה״: הכוחות הנתמכים על ידי סעודיה ״טרם רשמו הישגים משמעותיים״, והחות׳ים, למרות שחיקתם, אינם נשברים. האנליסט תופיק אל-חמידי מארגון SAM העריך כי החות׳ים מתרוקנים ממשאבים, וכי תעז היא זו שתרוויח יותר מכולן אם המצור יוקל.
הצל האיראני והחלון הדיפלומטי
אי אפשר לקרוא את ההסלמה התימנית במנותק מהזירה האיראנית. בימים האחרונים דיווח הוול סטריט ג׳ורנל כי ארצות הברית הזיזה מטוסים מבסיס אווירי בריטי בעקבות איום איראני, ובמקביל התקיימו שיחות קטאריות-אמריקאיות על סיום המלחמה, כשהנשיא טראמפ מדבר על ״מומנטום״. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר ב-8 בנובמבר כי טראמפ מעדיף פתרון דיפלומטי אך חלק מדרישות איראן ״אינן ריאליות״; דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, דחה את דבריו למחרת. דרישות טהראן, כפי שפורסמו, כוללות הסרת סנקציות, שחרור נכסים מוקפאים וסיום פעולות האיבה ברחבי האזור — ובמילים אחרות, גם בתימן.
מבחינת החות׳ים, המשוואה ברורה: כל עוד אין הסדר אזורי, הם משדרים לריאד שאין לה ״חסינות״ — לא לנמל התעופה, לא לרובע הפיננסי ולא לארמקו. מבחינת סעודיה, הדילמה חריפה: להמשיך במערכה אווירית שגובה מחיר אזרחי ומוכרת לה היטב מהעשור הקודם, או לחזור למסלול ההידברות שהביא אותה ב-2023 כמעט להסכם עם החות׳ים. התשובה, כנראה, לא תוכרע בצנעא ולא בריאד, אלא בשיחות שמתנהלות בדוחא ובמסקט.
בינתיים, ילדי ריאד לומדים מהבית, וילדי אל-שריה נספרים בין ההריסות. השבוע שבו ריאד הפכה לחזית הוא גם השבוע שבו הוכח, פעם נוספת, שמלחמת תימן מעולם לא הסתיימה — היא רק המתינה.
