הבשורה הגיעה בשעות הלילה. לפי יורוניוז בערבית, שציטטה את סוכנות רויטרס, בכיר איראני מסר כי טהרן העבירה לוושינגטון הצעה בנושא הגרעין באמצעות קטאר. אלא שכבר בנשימה הראשונה הוצב סייג: על ההצעה לא יתקיים כל דיון עד שארצות הברית תענה על שבע דרישות איראניות. אל-ג'זירה, שדיווחה על אותו מסר, הוסיפה כי לדברי הגורם האיראני ההצעה "לא תידון" כל עוד שבע הדרישות לא מולאו, וכי וושינגטון בוחנת כעת את המסמך.
זהו מהלך איראני מוכר: פתיחת דלת דיפלומטית, תוך הצבת מחסום בפתחה. אבל הפעם התזמון אינו מקרי. ההצעה נשלחה בדיוק בשבוע שבו המשטר בטהרן מנסה לתרגם את מה שהוא מציג כמפלה פוליטית של הממשל האמריקני להישג ממשי ליד שולחן המשא ומתן – ובאותו שבוע שבו נשמעים בוושינגטון קולות שקוראים לחזור לתקוף.
רקע: 142 ימים של מזכר הבנות שברירי
כדי להבין את הרגע הנוכחי צריך לחזור אחורה. לפי הספירה שמנהלת אל-ג'זירה בבלוג החי שלה, היום הוא היום ה-251 מאז פרוץ המלחמה בין ארצות הברית לאיראן, והיום ה-142 מאז נחתם מזכר ההבנות בין שתי המדינות. מאז, מצרי הורמוז הפכו לקלף המרכזי של טהרן, והמגעים מתנהלים בעיקר דרך מתווכים – קטאר ועומאן בראשם.
לפי אל-ג'זירה, שציטטה את הניו יורק טיימס בהסתמך על גורמים איראניים ואמריקניים, שני הצדדים בחנו עד בוקר יום חמישי את ההצעות האחרונות של המתווכים, בניסיון לצמצם את הפערים שנותרו. אותו דיווח מציין כי מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, הפגין "פתיחות רבה יותר" לדון בתיק הגרעיני. בטהרן, שבה כל מילה של בכיר נשקלת בקפידה, מדובר באות שאינו זניח.
טראמפ: "אני מעדיף לא להשמיד את מה שנשאר מאיראן, אבל אולי אצטרך"
אם טהרן קיוותה שההצעה תרגיע את הרוחות בוושינגטון, התגובות מהבית הלבן מעידות על ההפך. אל-ג'זירה ליקטה בבלוג החי שלה שורה של התבטאויות של הנשיא דונלד טראמפ מהחדר הסגלגל ביום חמישי.
"לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, והיא לא תעשה שום צעד בלי אישורנו" — אמר דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית.
לדבריו, לא משנה אילו הצעות איראן בוחנת, "לא יהיה להם הנשק הגרעיני". טראמפ הוסיף כי "אנחנו שולטים באיראן בכל מה שרצינו לשלוט בו" מאז הנוכחות האמריקנית שם "לפני שבעה חודשים", והבטיח: "בקרוב תדעו מה נחליט לגבי איראן".
"אני מעדיף לא להשמיד את מה שנשאר מאיראן, אבל ייתכן שאצטרך" — אמר טראמפ.
לפי יורוניוז בערבית, טראמפ אמר כי הממשל שלו נערך ל"צעדים רבים" במהלך השבועיים הקרובים, מבלי לפרט במה מדובר. יורוניוז, בהסתמך על אתר אקסיוס, דיווחה גם על פגישה של טראמפ עם בכירי הביטחון הלאומי שלו שהוקדשה כולה לאיראן, ועל דברי גורם אמריקני שלפיהם פיקוד המרכז (CENTCOM) נמצא בכוננות לקראת אפשרות של חידוש המלחמה.
אל-ג'זירה הרחיבה את התמונה: לפי הוול סטריט ג'ורנל, בכירים בממשל דוחפים את הנשיא לעבר מתקפות חדשות; לפי אקסיוס, הצבא האמריקני משלים את ההכנות לחידוש אפשרי של מבצעים רחבי היקף; ולפי פוקס ניוז, גורם בבית הלבן אמר כי אפשרות של תקיפות חדשות נבחנת "ברצינות".
וברקע – תנועה בים. לפי אל-ג'זירה, נושאת המטוסים "תיאודור רוזוולט", בליווי ארבע ספינות, זוהתה בתצלומי לוויין ב-4 בנובמבר כשהיא מפליגה לעבר המזרח התיכון. עם זאת, לפי אקסיוס, היא לא צפויה להגיע לגזרת האחריות של פיקוד המרכז לפני אמצע נובמבר. במילים אחרות, חלון ה"שבועיים" שעליו דיבר טראמפ מתיישב באופן מעורר מחשבה עם לוח הזמנים של הגעת נושאת המטוסים.
הורמוז כקלף מיקוח: "הדרך היחידה – שבעת התנאים"
בטהרן לא מסתירים מהו המנוף העיקרי. יורוניוז בערבית ציטטה את דובר הצבא האיראני.
"הדרך היחידה לפתוח מחדש את מצרי הורמוז היא שארצות הברית תיענה לשבעת התנאים של איראן" — אמר דובר הצבא האיראני.
הדובר הוסיף כי כל הרפתקה צבאית חדשה באזור "לא תוביל לפתיחה מחדש" של המצרים. זהו המסר הכפול של המשטר: מצד אחד, הצעה דיפלומטית דרך דוחא; מצד שני, איום ברור שאם וושינגטון תבחר באש, נתיב הנפט החשוב בעולם יישאר סגור. אל-ג'זירה כותרה את עדכוניה באמירה דומה – טהרן "שוללת" את האפשרות שמתקפות חדשות יצליחו לפתוח את הורמוז.
במקביל, הערוץ העומאני ממשיך לפעול. לפי אל-ג'זירה, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ומקבילו העומאני בדר אלבוסעידי דנו ביום חמישי בהבנות לחידוש השיט במצרים. מסקט, שתיווכה בעבר בין טהרן לוושינגטון, מנסה שוב לייצר נוסחה שתאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ.
המרוץ הדיפלומטי: שש בירות ושליח למוסקבה
עראקצ'י לא הסתפק בעומאן. לפי כתב אל-ג'זירה בטהרן, נור א-דין א-דע'יר, שר החוץ ניהל שיחות טלפון עם עמיתיו בקטאר, בסעודיה, באיחוד האמירויות, בפקיסטן, בטורקיה ובקפריסין – כל זאת על רקע הדיווחים על אפשרות של מלחמה מחודשת עם וושינגטון. הרשימה עצמה מלמדת על האסטרטגיה: מדינות המפרץ, שחוששות יותר מכולן מהסלמה; פקיסטן וטורקיה, שחקניות אזוריות בעלות משקל; וקפריסין, שער לאיחוד האירופי.
אבל הצעד הדרמטי ביותר נעשה במוסקבה. לפי יורוניוז ואל-ג'זירה, שציטטו את הטלוויזיה הממלכתית האיראנית, מוחסן רזאי נפגש ביום חמישי עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומסר לו מסר אישי מהמנהיג העליון מוג'תבא חמינאי. יורוניוז ציינה כי הצד האיראני תיאר את השיחות כ"חשובות מאוד".
שליחת מזכיר המועצה לביטחון לאומי ולא שר החוץ היא בחירה שמדברת בעד עצמה. המסר עבר בערוץ הביטחוני-אסטרטגי, לא הדיפלומטי. בטהרן מבקשים לוודא שמוסקבה תעמוד לצידם אם המלחמה תתחדש – בין אם במועצת הביטחון ובין אם בדרכים אחרות.
איראן–ארה"ב: תמונת המצב, 6 בנובמבר 2026
| נושא | פרטים | לפי |
|---|---|---|
| ימי מלחמה | 251 ימים מפרוץ המלחמה; 142 ימים ממזכר ההבנות | אל-ג'זירה |
| ההצעה האיראנית | הועברה דרך קטאר; מותנית ב-7 דרישות | רויטרס דרך יורוניוז |
| חלון הזמן של טראמפ | "צעדים רבים" בשבועיים הקרובים | יורוניוז |
| כוננות צבאית | CENTCOM בכוננות לחידוש אפשרי של המלחמה | אקסיוס |
| נושאת המטוסים | "תיאודור רוזוולט" + 4 ספינות ליווי; זוהתה ב-4.11; הגעה לא לפני אמצע נובמבר | אל-ג'זירה / אקסיוס |
| מצרי הורמוז | פתיחה רק אם ארה"ב תיענה ל-7 התנאים | דובר הצבא האיראני |
| סבב שיחות עראקצ'י | קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות, פקיסטן, טורקיה, קפריסין + עומאן | אל-ג'זירה |
| ערוץ מוסקבה | רזאי פגש את פוטין (5.11) ומסר איגרת ממוג'תבא חמינאי | הטלוויזיה האיראנית |
ניתוח: הימור על הזמן
מה מנסה המשטר האיראני להשיג? התשובה הקצרה היא זמן. ההצעה דרך קטאר מאפשרת לטהרן להציג את עצמה בפני מדינות המפרץ, אירופה ורוסיה כצד המבקש פתרון דיפלומטי – בזמן שוושינגטון היא זו שמדברת על הפצצות. שבעת התנאים, שתוכנם המלא לא פורסם, מבטיחים מנגד שהמשטר לא ייתפס כמי שמתקפל.
זהו איזון עדין שמאפיין את המשטר מאז ראשית המלחמה: לשדר לציבור בבית עמידה ואף ניצחון, ובמקביל להשאיר פתח לנסיגה מבוקרת. ה"פתיחות" שמייחס הניו יורק טיימס לרזאי, יחד עם הנוקשות של דובר הצבא בנושא הורמוז, הן שני צדדים של אותה מטבע. ההנהגה בטהרן, תחת המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי, מנסה להראות לוושינגטון שיש עם מי לדבר, אבל לא בכל מחיר.
הבעיה היא שבוושינגטון קוראים את אותם סימנים אחרת. בעיני הגורמים שדוחפים, לפי הוול סטריט ג'ורנל, לחידוש התקיפות, הצבת תנאים מוקדמים היא עוד ניסיון למשוך זמן – זמן שבו איראן יכולה לשקם יכולות ולהחזיק את שוק האנרגיה העולמי כבן ערובה. טראמפ עצמו, במשפט "בלי אישורנו", מבהיר שמבחינתו השאלה אינה אם איראן תוותר על התוכנית הגרעינית, אלא באילו תנאים תעשה זאת.
השבועיים הקרובים
האזור כולו, כפי שכתבה יורוניוז בערבית בכותרת הבלוג שלה, "מחכה בדריכות". השעון מתקתק בשני מסלולים מקבילים: המסלול הדיפלומטי שעובר דרך דוחא, מסקט ומוסקבה, והמסלול הצבאי שמסומן בנתיב ההפלגה של "תיאודור רוזוולט". אם עד אמצע נובמבר לא תימצא נוסחה שתגשר בין "שבעת התנאים" של טהרן לבין "בלי אישורנו" של טראמפ, האזור עלול למצוא את עצמו שוב בעיצומה של מלחמה פעילה.
בינתיים, המשטר בטהרן ממשיך לשחק את המשחק שהוא מכיר הכי טוב: להחזיק בקלף הורמוז, לגייס בעלי ברית, ולהניח על השולחן הצעה שאפשר לקבל רק אם הצד השני מוותר קודם. השאלה היא אם הפעם, מול ממשל שמדבר בגלוי על "להשמיד את מה שנשאר", ההימור הזה עדיין משתלם.
