פרשנות שטח | שבת, 24 באוקטובר 2026
המזכר של 23 באוקטובר
לפי אתר אקסיוס, שאת הדיווח שלו הביאו אל-ג'זירה, יורוניוז בערבית ואתר ארם ניוז, המזכר נושא תאריך 23 באוקטובר ונשלח ישירות מקלייטון לרוביו. אל-ג'זירה מצטטת מהמסמך כי מידע שהגיע "מערוצים מרובים" מראה שאיראן הגבירה את מאמציה לפגוע בדיפלומטים, בפקידים ובאנשי צוות אמריקנים "במזרח התיכון ומחוצה לו", וכי מזימות לרצוח אזרחים אמריקנים הגיעו לשלבים מתקדמים.
החלק המעניין במסמך נוגע לשאלה מי מורשה לדעת. יורוניוז בערבית מדווחת שקלייטון כתב כי המידע צריך להגיע ליותר עובדים אמריקנים, משום שהמעגל שמורשה לעיין בו היום אינו כולל את כל מי שבסיכון. לכן הציע להוריד את רמת הסיווג של כמה שיותר חומר רגיש, כדי שרוביו יוכל להפיץ אותו בקרב אנשי מחלקת המדינה שעשויים להיות מטרה. לפי אל-ג'זירה, קלייטון גם הציע לתדרך את רוביו "בזמן" וכתב שביטחון העובדים הוא בעדיפות עליונה עבור מחלקת המדינה, קהילת המודיעין והממשל.
המזכר אינו נוקב בשמות של מטרות, אינו מפרט את אופי המזימות ואינו מזכיר מדינות מחוץ לאזור. לפי כל המקורות, עיקרי המידע כבר הועברו לבכירי מחלקת המדינה. במילים אחרות, ההנהגה ידעה, והמזכר נועד להעביר את האזהרה גם לדרגים שבשטח.
ארבע בירות ומפרץ אחד
לפי CNN, כפי שמביאה יורוניוז בערבית, הצמצום חל על השגרירויות בירדן, בלבנון, בקטר ובאיחוד האמירויות. מחלקת המדינה לא הודיעה רשמית על עזיבות מהנציגויות האלה. פקיד במחלקה הגדיר את השינויים כ"זמניים", במסגרת מתכונת של "פעילות מוגבלת", והדגיש שהשגרירויות ממשיכות לפעול ומעמדן הרשמי לא השתנה.
מוקדם יותר הורתה מחלקת המדינה לעובדים שאינם חיוניים ולבני משפחותיהם לעזוב את השגרירות בריאד ואת הקונסוליות בג'דה ובדהראן. את ההחלטה הזו, בשונה מהמהלכים בארבע המדינות האחרות, פרסמה המחלקה רשמית. פקיד אמריקני אמר לאקסיוס שההחלטה להשאיר רק צוות חיוני נבעה משני איומים: מתקפות של החות'ים הנתמכים בידי איראן, ו"מזימות טרור איראניות" נגד פקידים אמריקנים. ארם ניוז מוסיף שבוושינגטון חוששים שהחות'ים ירחיבו את המתקפות מסעודיה גם למדינות אחרות באזור.
המזכר והשלכותיו: הנתונים המרכזיים
| נושא | פרטים | מקור הדיווח |
|---|---|---|
| תאריך המזכר | 23 באוקטובר 2026, עמוד אחד, לא מסווג | אקסיוס, דרך אל-ג'זירה |
| שולח ונמען | ראש המודיעין הלאומי ג'יי קלייטון אל שר החוץ מרקו רוביו | אקסיוס, דרך יורוניוז בערבית |
| הערכת האיום | גידול "משמעותי" במאמצים האיראניים; חלק מהמזימות "בשלבים מתקדמים" | אל-ג'זירה, ארם ניוז |
| שגרירויות בצמצום | ירדן, לבנון, קטר, איחוד האמירויות (ללא הודעה רשמית) | CNN, דרך יורוניוז בערבית |
| פינוי שהוכרז רשמית | השגרירות בריאד, הקונסוליות בג'דה ובדהראן | יורוניוז בערבית |
| מעמד רשמי | "פעילות מוגבלת", צעד זמני; השגרירויות ממשיכות לפעול | פקיד מחלקת המדינה ל-CNN |
| סיבות הצמצום | איום החות'ים ומזימות התנקשות איראניות | פקיד אמריקני לאקסיוס |
| עליית מחירי המזון באיראן | 128%, לצד אובדן נתיבי סחר יבשתיים | אלערבייה |
| תגובה איראנית רשמית | לא פורסמה עד מועד הכתיבה | אל-ג'זירה |
"כאוס": הדיפלומטים שחוזרים לארוז
מאחורי ההחלטה האסטרטגית יש גם סיפור אנושי, וCNN תיארה אותו בפירוט. חלק מהדיפלומטים ובני משפחותיהם כבר עזבו את האזור בשיא המלחמה עם איראן, ורק לאחרונה חזרו לתפקידים. עכשיו הם מתבקשים להיות מוכנים לעזוב שוב. דיפלומט אמריקני תיאר את המצב בפני הרשת כ"כאוטי", ואמר שהסיוע הכספי לחלק מהמשפחות אינו מכסה את מלוא עלות המעבר. משפחות אחרות התלוננו על אי-בהירות לגבי דמי דיור, תשלומי אש"ל ועלויות של רישום מחדש של הילדים לבתי ספר.
איגוד שירות החוץ האמריקני אמר שקיבל דיווחים על "בלבול מנהלי", ושמשפחות נדרשו להתכונן לעזיבה בלי לדעת כמה סיוע יקבלו. במחלקת המדינה השיבו שעובדים המועסקים ישירות ובני משפחותיהם מקבלים קצובות יומיות ותמיכה בדיור ובחינוך לפי התעריפים הממשלתיים המאושרים, וכי המחלקה בקשר עם העובדים שנפגעו. לפי אל-ג'זירה, וושינגטון כבר משכה בעבר חלק ניכר מהסגל הדיפלומטי אחרי מתקפות איראניות על מתקנים אמריקניים, שבאו בתגובה למלחמה האמריקנית-ישראלית נגד איראן שפרצה בסוף פברואר, והחזירה חלק מהעובדים רק לאחרונה. גל העזיבה השני מלמד שבוושינגטון כבר לא מעריכים את הרגיעה כיציבה.
טראמפ, "מבצע קטן נוסף" והבחירות
המזכר הגיע בשבוע שבו הרטוריקה בוושינגטון הוחרפה שוב. בעצרת בחירות בפלורידה ביום שישי אמר הנשיא דונלד טראמפ, לפי אקסיוס כפי שמביאה יורוניוז בערבית, שארה"ב עשויה לבצע "מבצע קטן נוסף" במסגרת מה שכינה "Epic Fury", אלא אם איראן תסכים להסכם. ארם ניוז מביא את המשך הדברים: אם האיראנים היו נבונים הם היו אומרים "בואו נתחיל לעבוד", אבל טראמפ מטיל ספק בכך שיעשו זאת.
אלערבייה מציגה בעמוד הסיקור שלה תמונה מורכבת יותר. מצד אחד טראמפ אמר שהשיחות עם איראן "בונות" ושלא יתקוף לפני הבחירות. מצד שני דווח שהוא שוקל תקיפה על מספר מטרות אחרי הבחירות לקונגרס, והשליח טום באראק לא שלל תקיפה חדשה "השבוע". נציג ארה"ב באו"ם אמר שוושינגטון נערכת ל"עימות ארוך" עם איראן. ארם ניוז מדווח שגם מקורות ישראליים מעריכים שהתקיפה תבוא אחרי הבחירות לאמצע הקדנציה. אלערבייה מוסיפה דיווח מאותו יום, שלפיו פקידים אמריקנים מעריכים שסוכנים איראניים פועלים גם בתוך ארצות הברית.
השתיקה בטהרן
מטהרן לא נשמעה עד כה תגובה רשמית. אל-ג'זירה מציינת במפורש שהדיווח שלה לא כולל עמדה איראנית, וגם בעמוד הסיקור של אלערבייה לא מופיעה התייחסות של משרד החוץ האיראני למזכר. הקול האיראני הבולט ביותר מהימים האחרונים שייך למוחסן רזאיי, שאמר לפי אלערבייה ש"אנו מעדיפים את הדיפלומטיה, אבל הורמוז לא ייפתח בתנאי וושינגטון", והזהיר שלכל תקיפה על איראן יהיה מחיר.
בהקשר הזה יש לשתיקה משמעות. איראן לא מאשרת וגם לא מכחישה, וזה מתאים לאסטרטגיה שהמשטר נוקט מאז הקרב האחרון: להשאיר את האויב בחוסר ודאות לגבי זהות התגובה, המקום שלה ועיתויה. המשטר ספג פגיעה צבאית קשה, ולפי אלערבייה מחירי המזון במדינה זינקו ב-128% בזמן שהיא מאבדת את נתיבי הסחר היבשתיים שלה. מבחינתו, פעולה במרחב האפור של ריגול, מעקב והתנקשויות היא דרך זולה יחסית לגבות מחיר מוושינגטון בלי להיכנס לעימות צבאי פתוח. זו לא שיטה חדשה. ב-2022 הגיש משרד המשפטים האמריקני כתב אישום נגד איש משמרות המהפכה בגין תכנון התנקשות ביועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון, ובשנים האחרונות סוכלו כמה מזימות דומות באירופה ובצפון אמריקה.
במקביל, הנשיא מסעוד פזשכיאן נפגש השבוע במוסקבה עם ולדימיר פוטין, ולפי אלערבייה ניסה להפוך את ההבנות בין המדינות לתוצאות מוחשיות. סבא"א עדיין מחכה להסכם עם טהרן על חידוש הפיקוחים. דיווח שאלערבייה מביאה טוען שאיראן חידשה בחשאי את ייצור הטילים, אולי בסיוע סיני. כל אלה מצטרפים לתמונה של משטר שמשקם את יכולותיו ומחפש בעלות ברית, ועד שיהיה מוכן לסיבוב הבא, הוא מעדיף לגבות מחיר במקומות שבהם קשה להוכיח את ידו.
ניתוח: הלחימה עוברת לצללים
ההחלטה של קלייטון להוריד מידע מודיעיני לרמת סיווג נמוכה יותר אומרת הרבה. גופי מודיעין נוטים לשמור על מקורות, ויציאה לפומבי, גם כשהיא חלקית, משקפת הערכה שהסיכון לחיי אדם גבוה מהסיכון לחשיפת מקורות. ייתכן שיש בה גם מסר לטהרן: אנחנו רואים אתכם. השלב הבא תלוי בשני לוחות זמנים, הבחירות לאמצע הקדנציה בארה"ב והקצב שבו איראן משקמת את מערך הטילים. עד אז ייתכן שהלחימה בין וושינגטון לטהרן תתנהל פחות בשמי המפרץ ויותר ברחובות של עמאן, ביירות, דוחא ואבו דאבי, שם מזהים גם מעקב, רכב חשוד או מעטפה תמימה כחלק ממנה.
השאלה הפתוחה היא מה יעשה הממשל אם אחת המזימות תצליח, או אם תסוכל ברגע האחרון באופן שיתפרסם. משפט אחד מנאום הבחירות של טראמפ, "מבצע קטן נוסף", עלול להפוך אז לסיבוב רחב בהרבה, וגורמים בשני הצדדים מבינים זאת. בינתיים נשארים בשגרירויות רק העובדים החיוניים, ובני המשפחות אורזים שוב.
