רקע: שנה שבה נשבר הסדר הישן
כדי להבין את משקלה של ההודאה של פזשכיאן, צריך לחזור לסוף פברואר. לפי אלערבייה, עלי ח'אמנאי, שעמד בראש איראן כמעט ארבעה עשורים, נהרג ב-28 בפברואר 2026 בגל התקיפות הראשון של ישראל וארצות הברית. בנו, מוג'תבא ח'אמנאי, מונה לרשת אותו – מינוי שנועד לשדר המשכיות ויציבות. בפועל קרה ההפך: מאז מרץ לא פורסמה אף הקלטה קולית או וידאו מאומתים של המנהיג החדש, כפי שמציין רדיו פרדא בשירות הפרסי. היעדרותו הזינה ספקולציות רחבות על מצבו הבריאותי ועל השאלה מי מחזיק בפועל בהגה, בשעה שאלערבייה מגדירה את התקופה כמשבר החמור ביותר שידעה איראן מאז המהפכה של 1979.
הסדר השלטוני של הרפובליקה האסלאמית נבנה סביב דמות אחת: המנהיג העליון, שהמילה האחרונה שלו מכריעה בכל סוגיה אסטרטגית – מהגרעין ועד המלחמה והשלום. כשהדמות הזאת נעלמת מהעין, המערכת כולה נאלצת לאלתר.
מה בדיוק אמר הנשיא
בראיון ל-CBS נשאל פזשכיאן מי מקבל את ההחלטות בטהרן. תשובתו, כפי שדווחה באלערבייה וברדיו פרדא, הייתה שקיים צוות של שישה חברים, המייצגים ארגונים וגופים שונים, בהם הצבא, הפרלמנט והממשלה, וכי הצוות מתכנס, דן בסוגיות ומקבל החלטות. לפי רדיו פרדא, הנשיא לא פירט מתי הוקם הגוף, מי חבריו בדיוק ומהן סמכויותיו המוגדרות. אתרי חדשות בתוך איראן, בהם "עצר איראן" ו"המשהרי אונליין", הבליטו את הציטוט בכותרות, כשהאחרון כתב כי סמכות קבלת ההחלטות נמצאת בידי צוות של שישה.
זו לא הפעם הראשונה שהמספר שש עולה. ביולי, כפי שדיווחה יורוניוז בערבית, חשף שר החוץ עבאס עראקצ'י בראיון לסרט תיעודי – שהוסר מאוחר יותר מהרשת – כי ועדת משנה של שישה חברים בתוך המועצה העליונה לביטחון לאומי היא שקיבלה את ההחלטות המהירות בנוגע להבנות עם ארצות הברית, ולא המועצה במלואה. לדבריו, בין החברים היו הנשיא פזשכיאן ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף. באותו ראיון הפתיע עראקצ'י במשפט שהדהד בטהרן:
"מעולם לא פגשתי את מוג'תבא ח'אמנאי"
אמר עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן
לפי יורוניוז, הוא רמז כי רק מספר מצומצם מאוד של אנשים ראו את המנהיג החדש מאז כניסתו לתפקיד. התגובה בתוך איראן הייתה חריפה: כלי תקשורת שמרניים תקפו את שר החוץ על חשיפת מידע ביטחוני רגיש, ושאלו מדוע פרט פרטים על מקלטי השלטון ועל נוהלי קבלת ההחלטות – מידע שלטענתם בעל ערך מודיעיני לישראל ולארצות הברית. פרשנים במערב, מנגד, קראו את הדברים כעדות לכך שהמנהיג החדש מעורב במידה מוגבלת בלבד במדיניות היומיומית.
המנהיג "בריא לגמרי" – לפי הנשיא
פזשכיאן ניסה השבוע להרגיע. לפי דיווחים בעיתונות האיראנית, הוא אמר כי למוג'תבא ח'אמנאי אין שום בעיה מבחינה בריאותית, וסיפר כי נפגש עמו פעמיים, ואחת הפגישות נמשכה שבע שעות. את הפגישה הארוכה חשף לראשונה כבר באוגוסט, כפי שדווח אז בכלי תקשורת ערביים. ועדיין, ההרגעה המילולית לא לוותה בשום תיעוד חזותי. במשטר שבו הופעה פומבית של המנהיג היא חלק מהותי מהלגיטימציה – הדרשות, הנאומים בפני המפקדים, הפגישות המצולמות עם אורחים זרים – ההיעדרות המתמשכת מדברת בעצמה.
הטענה שהצעת הורמוז תואמה עם מנהיג המהפכה נועדה, ככל הנראה, לסגור את הפער הזה: לשכנע את וושינגטון ואת האזור שמי שמדבר בשם איראן מחזיק בגיבוי של הדרג העליון.
"תיאמנו עם מנהיג המהפכה, ואם ארצות הברית תסכים לתוכנית ותעמוד בהתחייבויותיה – אנחנו נעשה את אותו הדבר"
אמר מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן, לפי אלערבייה
הצעת שבעת הימים: מה טהרן מבקשת
על פרטי ההצעה עצמה סיפר עראקצ'י ביום שישי. לפי אלערבייה, איראן העבירה לוושינגטון, בתיווך קטאר, תוכנית קונקרטית לפתיחת המצר. בתמורה דורשת טהרן הפסקת אש של שבעה ימים בכל רחבי המזרח התיכון, כולל לבנון; שחרור של כ-12 מיליארד דולר מנכסיה המוקפאים; הסרת הסנקציות על הנפט האיראני; וסיום הסגר האמריקני על נמלי איראן. עראקצ'י אף הציע כי אם ארצות הברית תתחייב במלואה, המעבר יוכל להיפתח בתוך ארבעה או חמישה ימים.
"אם יתקיימו התנאים הדרושים, מצר הורמוז יכול להיפתח בתוך שבעה ימים"
אמר עבאס עראקצ'י, שר החוץ, לפי אלערבייה
הדרך להסכמה נראית ארוכה. לפי אלערבייה, שציטטה את הוול סטריט ג'ורנל, הנשיא דונלד טראמפ דחה את ההצעה, ולפי הדיווח אף אמר ליועציו כי הוא מצפה לחדש את התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בנובמבר. במוקד המחלוקת עומדת שאלת השליטה: וושינגטון מתעקשת שאיראן לא תשלוט בנתיבי המים ולא תגבה דמי מעבר, בעוד טהרן דורשת סמכות אישור על תנועת הספינות במצר. פזשכיאן גם שלל פגישה עם טראמפ במהלך ביקורו באו"ם:
"בכל יום הם מגבירים את הסנקציות עלינו. בכל יום הם מאיימים עלינו. בכל יום הם תוקפים אותנו. ובכל זאת הם לא מכבדים את מה שהם כותבים על הנייר"
אמר מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן
הלחץ מבחוץ: שמי האזור נסגרים
ההצעה המדינית מגיעה בזמן שהחבל מתהדק גם בזירה האזרחית. לפי אלערבייה, שורת מדינות השעו או הגבילו את פעילות חברות התעופה האיראניות בעקבות סנקציות אמריקניות חדשות על ענף התעופה: איחוד האמירויות השעתה את כל טיסות החברות האיראניות ללא הגבלת זמן, ועיראק עצרה את פעילותן בנמלי התעופה של בגדאד, נג'ף, ארביל וסולימאניה. גם עומאן, אזרבייג'ן, גאורגיה וטורקמניסטן הטילו הגבלות. המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן פרסמה הודעה שבה דחתה טענות כי טהרן מתכננת תגובה צבאית להגבלות, ואמרה כי מתנהל משא ומתן עם המדינות הנוגעות בדבר להסרת מה שהגדירה הגבלות בלתי חוקיות.
והלחץ מבפנים: כוננות מלאה בטהרן
בתוך איראן, התמונה מתוחה לא פחות. ארגון האופוזיציה מוג'אהדין-ח'לק, שדיווחיו אינם ניתנים לאימות עצמאי ויש לקרוא אותם בזהירות, טען כי כוחות הצבא והביטחון הוכנסו לכוננות מלאה וכי החופשות בוטלו, ולפי אותו דיווח נפרסו עשרות אלפי אנשי כוחות חמושים ברחבי טהרן רבתי לצד מחסומים ונוכחות מוגברת סביב בתי ספר. גם פזשכיאן עצמו התייחס בראיון ל-CBS למחאות דצמבר, וטען, לפי רדיו פרדא, כי חמושים חדרו להפגנות וכי הייתה כוונה להפיכה.
ניתוח: הנהגה קולקטיבית בתוך שיטה של איש אחד
החשיפה של צוות השישה היא, במובן מסוים, רגע של כנות לא מתוכננת. היא מאשרת את מה שפרשנים בערבית ובפרסית משערים כבר חודשים: בהיעדר מנהיג עליון נוכח, איראן מתנהלת כיום בפועל על ידי גוף קולקטיבי מצומצם, המאחד את הממשלה, את הפרלמנט ואת מערכת הביטחון – ובראשה משמרות המהפכה. זו תצורה שאין לה מעמד מוגדר בחוקה, ושמשקלם של חבריה, ובעיקר של הגנרלים, אינו ידוע.
לכך יש שתי השלכות מיידיות. הראשונה נוגעת לאמינות: כל הצעה איראנית – כולל תוכנית שבעת הימים להורמוז – תיבחן בוושינגטון ובבירות המפרץ לא רק לפי תוכנה, אלא לפי השאלה אם מי שמציע אותה אכן יכול לספק את הסחורה. השנייה נוגעת ליציבות הפנימית: הנהגה קולקטיבית עלולה להיות חלשה יותר מול מתחים בין הזרוע האזרחית לזרוע הצבאית, בדיוק בשעה שהמשטר מתמודד עם סנקציות, סגר ימי, בידוד אווירי ורחוב מתוח.
פזשכיאן ביקש לשדר שטהרן מדברת בקול אחד. אבל עצם העובדה שנשיא איראן נדרש להסביר לקהל אמריקני שמאחורי ההחלטות עומד צוות של שישה – ושהמנהיג בריא לגמרי על אף שאיש לא ראה אותו כבר חצי שנה – היא אולי הסימן המובהק ביותר לכך שהרפובליקה האסלאמית נכנסה לעידן חדש ולא ודאי. בשבועות הקרובים יתברר אם הצעת הורמוז היא פתח להסדר, או עוד תחנה בדרך לסבב לחימה נוסף אחרי נובמבר.