שבועות אחרי שהתותחים נדמו, הקרב הקשה ביותר בטהרן מתנהל עכשיו בעמודי העיתונים. ביום שבת, 24 באוקטובר (2 באבאן 1405 לפי הלוח האיראני), פרסמה "חזית הפאידארי של המהפכה האסלאמית" – הגוש האולטרה־שמרני שצמח סביב תלמידיו של האייתוללה מסבאח יזדי ושולט בחלק ניכר מסדר היום של המג'לס הנוכחי – הצהרה רשמית המופנית לחברי הפרלמנט ולמועצה העליונה לביטחון לאומי. הדרישה: להתחיל "בהקדם האפשרי" בהליך המשפטי והביצועי לפרישה מלאה של איראן מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), ולהפסיק כל שיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שחורג מהאמנה.
ההצהרה, שהופצה דרך סוכנות הידיעות הממשלתית־למחצה ISNA ופורסמה מחדש באתר "אפתאב ניוז", אינה עוד הצהרה שגרתית של ח"כ זועם. זהו מסמך מדיניות מנומק, שמצטט את סעיף 10 לאמנה – הסעיף שמתיר למדינה לפרוש כאשר "אירועים יוצאי דופן" מסכנים את האינטרסים העליונים שלה – ומבקש לשנות את הכיוון האסטרטגי של הרפובליקה האסלאמית ברגע שבו היא מנסה, במקביל, לגייס את סעודיה, פקיסטן וטורקיה כמתווכות מול וושינגטון.
מה כתוב בהצהרה
לפי הנוסח שפורסם באפתאב ניוז, החזית קובעת כי "הניסיון של השנים האחרונות, ובמיוחד שתי המלחמות הכפויות האחרונות", הוכיח שהמבנים הבינלאומיים הנשענים על האמנה "אינם יעילים לחלוטין" ויצרו "אפליה מבנית". הביקורת החריפה ביותר מופנית לסוכנות לאנרגיה אטומית:
"הזכות המינימלית של האומה האיראנית מחברותה באמנה הייתה לקבל תמיכה בפעילות גרעינית שלווה באתרים שמעמדם היה ידוע לסוכנות, ולקבל ממנה תגובה להפצצתם. אך הסוכנות לא הסתפקה בשתיקה – היא מילאה בפועל תפקיד של זרז להתקפות נגד איראן, וממשיכה בתפקיד הזה גם עכשיו" — מתוך הצהרת חזית הפאידארי, כפי שפורסמה באפתאב ניוז.
החזית אינה מתעלמת מהמחיר. היא מודה כי הפרישה "עשויה להיות מלווה בלחץ פוליטי ובסנקציות מערביות חדשות", אך טוענת שהרווחים יעלו על העלויות: סיום "הפיקוח החד־צדדי", "מניעת ריגול ותירוצים לתוקפנות", חיזוק ההרתעה, הגנה על המתקנים ועל המדענים הגרעיניים, ועצמאות בניצול אנרגיה גרעינית. את המסמך היא חותמת במשפט שנשמע כמו קריאת קרב: "ביטחונה, סמכותה וכבודה של האומה האיראנית הם הקו האדום של המשטר", ומכאן הדרישה "לארגן מחדש את הדוקטרינה הביטחונית והצבאית של המדינה".
הניסוח האחרון הוא לב העניין. במשך עשרים שנה חזרה טהרן על הנוסח שלפיו הפתווה של עלי חמינאי אוסרת נשק גרעיני. מי שמבקש "לארגן מחדש את הדוקטרינה" אומר, בלי לומר במפורש, שהגיע הזמן לשנות את הנוסח הזה. בפרלמנט כבר יש מי שאומר זאת בגלוי: לפי אתר החדשות העיראקי "אח'ר אל־אח'באר", חבר מג'לס הצהיר ב־27 באוקטובר כי "יש לפרוש מהאמנה ולבנות פצצה אטומית".
"הם הפכו את קיומנו למשחק"
התגובה הגיעה מכיוון לא צפוי. כבר למחרת, ב־25 באוקטובר, תקף העיתון "ג'מהורי אסלאמי" את החזית בחריפות. זה אינו עיתון רפורמיסטי מן השוליים: הוא נוסד ב־1979 בידי עלי חמינאי עצמו, ומזוהה כיום עם המחנה השמרני המסורתי שסביב מסגד ומדרשות קום. לפי הציטוט באפתאב ניוז, העיתון שאל "אחת ולתמיד מהי המטרה העומדת מאחורי הסחרחורת המלחמתית הזו, ואת האינטרסים של מי משרתים בחידוש המלחמה". והוסיף:
"לצערנו, האנשים האלה הפכו את האינטרסים ואת עצם קיומה של מדינה בת 90 מיליון נפש לכלי משחק במשחקים הפוליטיים ובדעותיהם הנבובות – ובכך הם מובילים את המדינה אל האין ואת העם אל האסון" — מערכת "ג'מהורי אסלאמי", 25 באוקטובר.
הטון החריף ביותר נשמע אצל אחמד זיידאבאדי, מהפרשנים הוותיקים והמוערכים במחנה הרפורמיסטי, שכתב בעיתון "הם־מיהן" טור תחת הכותרת "עסס, בוא ועצור אותי!". הכותרת לקוחה מפתגם פרסי עממי על גנב שמסגיר את עצמו בצעקה לשומר הלילה (ה"עסס") – ורמז עבה לכך שעצם הדרישה חושפת את כוונות מגישיה. לפי הדיווח באתר המועצה הלאומית של ההתנגדות האיראנית (NCRI), זיידאבאדי טען כי העיתוי של הקריאה לפרוש מהאמנה "חשוד", וקשר אותו ל"סוג של חלוקת תפקידים באמצעות רשתות השפעה וחדירה". הוא כתב כי החזית ובעלי בריתה פועלים "יומם ולילה" כדי לחדש את העימות הצבאי.
במילים אחרות: במדינה שבה האשמה ב"נפוד" (חדירה) ובריגול לטובת ישראל היא לעיתים הקדמה לכתב אישום ולגרדום, פרשן בכיר בעיתון חוקי רומז שגוש פוליטי מרכזי בפרלמנט משרת – ביודעין או שלא ביודעין – את האויב. אתר "פרארו" ציטט עיתון רפורמיסטי נוסף שכינה את הפרישה מהאמנה "פאס־גול לאמריקה", ואתר "רוכנא" פרסם כותרת עוד יותר בוטה: "חזית פאידארי מבקשת להשמיד את איראן".
מפת הקרב על ה־NPT בטהרן – מי אמר מה
| תאריך | גורם | עמדה / ציטוט מרכזי | לפי |
|---|---|---|---|
| 4 באוקטובר | טהרן הרשמית | הפרישה מהאמנה – "סוגיה רצינית" שנמצאת בבחינה | ספוטניק ערבית |
| אוקטובר | ח"כ חסין־עלי חאג'י דליגאני | הצעה דחופה "בשלוש דרגות" לפרישה: החברות "מביאה רק נזק" | ארם ניוז |
| 24 באוקטובר | חזית פאידארי | פרישה מלאה מה־NPT לפי סעיף 10; "לארגן מחדש את הדוקטרינה הביטחונית והצבאית" | ISNA / אפתאב ניוז |
| 24 באוקטובר | אחמד זיידאבאדי, "הם־מיהן" | "עסס, בוא ועצור אותי!" – רמז ל"רשתות השפעה וחדירה" | אקתסאד אונליין / NCRI |
| 25 באוקטובר | העיתון "ג'מהורי אסלאמי" | "הפכו את קיומה של אומה בת 90 מיליון לכלי משחק" | אפתאב ניוז |
| אוקטובר | ח"כ אחמד בח'שאיש ארדסתאני | לא נפרוש, לפי "הנחיות הדרג העליון"; גם הדיון עצמו גובה מחיר | ארם ניוז |
| אוקטובר | מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי | אין החלטה על פרישה – "תלוי בהתנהלות וושינגטון" | ארם ניוז |
| 27 באוקטובר | חבר מג'לס (לא נקרא בשמו) | "לפרוש מהאמנה ולבנות פצצה אטומית" | אח'ר אל־אח'באר (עיראק) |
| אוקטובר | נתוני אינפלציה | הורמוזגאן – המחוז היקר ביותר, אינפלציה של 113.7% | אפתאב ניוז |
הדרג העליון: עמימות כמדיניות
מול הרעש, הצמרת בוחרת בעמימות מכוונת. לפי האתר האמירתי "ארם ניוז", ח"כ חסין־עלי חאג'י דליגאני – מהקולות הבולטים של הגוש הקיצוני – הגיש לנשיאות המג'לס הצעה דחופה "בשלוש דרגות" לפרישה מהאמנה, בטענה שבנסיבות שבהן איראן הותקפה "בשני שלבים", החברות בה "אינה מביאה לה דבר מלבד נזק". אולם אחמד בח'שאיש ארדסתאני, חבר ועדת הביטחון הלאומי והחוץ, השיב כי איראן לא תפרוש, בהתאם ל"הנחיות הדרג העליון", והוסיף הערה מאלפת: פרישה צריכה לבוא רק אם איראן תשיג נשק גרעיני, שכן אפילו ההכרזה או הדיון הפומבי בה עלולים להטיל עליה מחירים נוספים.
מוחסן רזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי כיום, ניסח את העמדה הרשמית: לא התקבלה החלטה, והעניין "תלוי בהתנהלות של וושינגטון". כבר ב־4 באוקטובר, לפי ספוטניק בערבית, הגדירה טהרן את הפרישה "סוגיה רצינית" שנמצאת על השולחן. ב־20 באוגוסט דיווח "אל־יום אל־סאבע" המצרי על ח"כ שדרש לפרוש בתגובה להצהרות טראמפ. הקו ברור: האיום בפרישה הוא קלף מיקוח, והפאידארי מנסה להפוך אותו למדיניות לפני שהקלף יוצא מהיד.
זה גם ההקשר שבו צריך לקרוא את מאמצי הדיפלומטיה של השבוע. לפי מכון המחקר האמריקני CTP-ISW, שמצטט את רשת IRIB ואת ערוץ הטלגרם של סוכנות מהר, רזאי אמר ב־27 באוקטובר לשגריר החות'ים בטהרן, אבראהים אל־דולימי, שאיראן מבקשת הסדרי ביטחון אזוריים "ללא מעורבות חיצונית" ונסיגה של כוחות ארה"ב. קשה לשווק "רשת אי־תוקפנות אזורית" לריאד, לאיסלאמבאד ולאנקרה כשבמג'לס דורשים בקול רם לשנות את הדוקטרינה הגרעינית.
ברקע: מוג'תבא, מערכת המשפט והשנה של נובמבר
הוויכוח מתנהל בזמן שבו השלטון חושש בעיקר מהרחוב. לפי אתר ארגון המוג'אהדין־אח'לק בערבית – מקור אופוזיציוני שיש לקרוא בזהירות – הטלוויזיה הממלכתית דיווחה על פגישה בין מוג'תבא חמינאי לבין ראש הרשות השופטת, ע'לאם־חסין מוחסני־אז'האי, שבה דובר על "הגדלת ההון החברתי של המשטר" ועל "הכרעה מהירה בתיקים, בדיוק ובנחישות", וכן על שימוש בטכנולוגיות מעקב. הפגישה נערכה ערב יום השנה למחאות נובמבר 2019, שבהן נהרגו מאות מפגינים.
הנתונים הכלכליים מסבירים את הלחץ. באותו עמוד שבו פורסמה הצהרת הפאידארי, הציג אפתאב ניוז את נתוני האינפלציה של אוקטובר לפי מחוזות: הורמוזגאן – המחוז שעל חוף מצר הורמוז, לב העימות הימי – הפך ליקר במדינה, עם אינפלציה שנתית של 113.7%. דיווח אחר באתר חישב כי עובד איראני צריך לחסוך 82 שנות שכר כדי לקנות דירה של 80 מטרים רבועים. "ג'מהורי אסלאמי" לא כתב סתם על "90 מיליון": הוא כתב לקוראים שמרגישים את המלחמה בכיס.
ניתוח: מי מנצח בקרב על הדוקטרינה
שלוש מסקנות עולות מהסערה. ראשית, הקונצנזוס הגרעיני שנשמר בטהרן לאורך שני עשורים נסדק בפומבי. בעבר הוויכוח היה על מידת שיתוף הפעולה עם הסוכנות; היום עורכים בכירים וחברי פרלמנט מדברים בגלוי על פצצה. שנית, שפת ה"חדירה" וה"ריגול", שהמשטר השתמש בה כדי לרדוף מתנגדים, הפכה לנשק בין הפלגים עצמם – ומעידה כמה עמוק חלחלה טראומת החשיפה המודיעינית של המלחמות. שלישית, ההכרעה לא תתקבל במג'לס ולא בעיתונים, אלא במועצה העליונה לביטחון לאומי ובבית המנהיג. כל עוד רזאי מקשר את ההחלטה ל"התנהלות וושינגטון", האיום נשאר בגדר קלף.
אבל לקלפים יש דינמיקה משלהם. הפאידארי בנה מסלול שבו כל תקיפה אמריקנית או ישראלית נוספת, כל דוח ביקורתי של הסוכנות וכל סנקציה חדשה יחזקו את טענתו ש"האמנה הפכה לכלי לחץ". ובטהרן של סוף אוקטובר 2026, כשהאינפלציה בהורמוזגאן עוברת את 100% והמשטר נערך ליום השנה של נובמבר, השאלה אם להישאר באמנה כבר איננה שאלה טכנית. היא הפכה לשאלה על זהותה של הרפובליקה האסלאמית אחרי המלחמה – ועל מי שיקבע אותה.
