הגנרטור שבחניון הבניין הוא רכיב מוכר בבנייה החדשה בישראל, ותפקידו להבטיח את המשך פעולתן של מערכות חיוניות בעת הפסקת חשמל. כעת בוחן משרד האנרגיה והתשתיות, יחד עם מינהל התכנון ובהתאם להחלטת ממשלה בנושא, תיקון תקנות שיאפשר להקים מערכת אגירת חשמל במקום אותו גנרטור.
מה מצאה הבדיקה הכלכלית?
הבדיקה השוותה את עלויות ההקמה, התפעול והתחזוקה של שתי החלופות על פני 20 שנה, בשלושה טיפוסי מבנים המאפיינים בנייה חדשה. בבניין של עד תשע קומות עם חנייה עילית, מערכת האגירה זולה בכ-21 אלף שקל מהגנרטור לאורך התקופה. בבניין של עד תשע קומות עם חניון תת-קרקעי, עלות האגירה גבוהה בכ-5,000 שקל בלבד. בבניין של עד 20 קומות עם חניון תת-קרקעי, הפער לטובת הגנרטור מגיע לכ-38 אלף שקל.
המסקנה שעולה מהממצאים היא שכבר היום האגירה מהווה חלופה כלכלית ריאלית, והפער בין החלופות תלוי במאפייני הבניין ובעלויות המערכת. על פי הנחות המודל, ירידה נוספת במחירי מערכות האגירה תהפוך אותן לחלופה הזולה יותר בכל שלושת טיפוסי המבנים שנבחנו.
פחות רעש וזיהום, יותר ודאות
לגנרטורים המבוססים על סולר נלווים רעש ופליטת מזהמי אוויר בעת ההפעלה, וכן חשש לדליפות סולר. מערכות אגירה אינן שורפות דלק באתר בעת אספקת החשמל, ולכן מאפשרות לצמצם את מפגעי הרעש ואת זיהום האוויר והקרקע.
יתרון נוסף נוגע לאמינות. גנרטור מופעל לעיתים רחוקות, ותפקודו בשעת חירום תלוי בתחזוקה תקופתית ובתקינות רכיביו. מערכת אגירה, לעומת זאת, מאפשרת ניטור רציף של מצב הסוללה, הממיר ומערכות הבקרה, כך שניתן לזהות תקלות מבעוד מועד ולוודא שמערכת הגיבוי תהיה זמינה כשיידרש.
לא רק לשעת חירום
בעוד הגנרטור משמש לגיבוי בלבד, מערכת אגירה בעלת קיבולת מתאימה יכולה לשרת את הבניין גם בשגרה. התקנת קיבולת מעבר לנדרש לצורכי חירום מאפשרת לנצל פערי תעריפי חשמל, להפחית את הוצאות החשמל בשטחים המשותפים וליצור ערך כלכלי נוסף לדיירים. בהמשך, שילוב האגירה עם מתקני ייצור חשמל מקומיים, דוגמת מערכות סולאריות, עשוי להרחיב את אפשרויות ניהול האנרגיה בבנייני מגורים ולחזק את יכולות הגיבוי שלהם.
