הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) קיבלה לאחרונה החלטה המסדירה את אופן עריכת העסקאות להקמת מתקני אגירת חשמל עצמאיים במשבצות של יישובים חקלאיים. ההחלטה התקבלה בעקבות תיקונים 19 ו-19/1 לתמ"א 1, המאפשרים מתן היתרי בנייה למתקני אגירה ישירות מכוח התמ"א בשטחים המיועדים לתעשייה, תעסוקה, מסחר, מלונאות, אחסנה, מבני משק ועוד.
מתקני אגירת חשמל מהווים מרכיב קריטי בחיזוק משק האנרגיה הלאומי: הם מגדילים את יכולת הייצור של אנרגיות מתחדשות, מקלים על עומסים ברשת החשמל, מאפשרים ביזור מתקנים ומגדילים את אמינות הרשת. עד כה נעדר מנגנון מסודר להקצאת קרקע למתקנים כאלה בשטחי יישובים חקלאיים, מצב שיצר אי-ודאות ליזמים ולאגודות.
עיקרי הכללים והתנאים שנקבעו
הקצאת המגרש: בבקשה להקמת מתקן אגירה במגרש שבו ניתן לקבל היתר בנייה על בסיס תמ"א 19 ו-19/1, תיערך עסקת הקצאה למגרש בייעוד התכנוני התקף — או למגרש חדש לאחר חלוקה סטטוטורית — לתקופה של 49 שנים, ובתשלום לפי שומה למלוא הזכויות על פי התוכנית המפורטת. אם מדובר בחלק ממגרש תכנוני, זכויות הבנייה יחושבו באופן יחסי לשטחו.
תוספת ייעודית למתקן האגירה: העסקה תכלול תוספת תשלום עבור מתקן האגירה עצמו, לפי מחיר אחיד שנקבע בהתאם להספק האגור במגוואט לשעה ומכוח החלטת הנהלה 5605. תקופת השימוש המוקצה למתקן האגירה תהיה 24 שנים בלבד.
מעבר מהסכם פיתוח לחוזה חכירה: המעבר יתאפשר בהתקיים אחד משלושה תנאים — מימוש 40% משטח המגרש, מימוש 80% מזכויות הבנייה (הנמוך מביניהם), או הצגת אישור מחברת החשמל כי מתקן האגירה פעיל.
מגרשים בייעוד מבני משק: ככל שמדובר בשטח המיועד למבני משק, התשלום ייגבה עבור רכיב האגירה בלבד, לפי מחיר אחיד.
"ההחלטה תסייע לחיזוק משק האנרגיה הלאומי בכך שהיא מייצרת ודאות משפטית וכלכלית ליזמים וליישובים החקלאיים, תוך שמירה על ניצול יעיל של משאב הקרקע וקידום יעדי האנרגיה הירוקה של מדינת ישראל"
אמר יהודה אליהו, מנהל רשות מקרקעי ישראל.
