זמן קריאה: 10 דקותשיתוף:

אין בישראל הרבה רגעים שמשתיקים ילדים כמו הפעם הראשונה שהם עומדים מול מפל שנופל מגובה של עשרות מטרים. החורף הישראלי הוא העונה שבה הנחלים מתעוררים, והמפלים שבקיץ הם קילוח עצלן הופכים לזרם רועש ששומעים ממאות מטרים. ריכזנו את המפלים היפים בישראל שמתאימים לטיול משפחתי: איפה הם, כמה הליכה צריך כדי להגיע, מתי הזרימה בשיאה, ומה חשוב לדעת לפני שיוצאים עם ילדים אל המים.

כלים
מפל הבניאס זורם אל הבריכה הטורקיזית שלמרגלותיו, בשמורת נחל חרמון | צילום: NahumDam, ויקישיתוף, נחלת הכלל
מפל הבניאס זורם אל הבריכה הטורקיזית שלמרגלותיו, בשמורת נחל חרמון | צילום: NahumDam, ויקישיתוף, נחלת הכלל

למה דווקא עכשיו: עונת הזרימה

רוב המשפחות בישראל חושבות על טיולי מים כעל עניין של קיץ. זו טעות נפוצה. הקיץ הוא העונה שבה נעים להיכנס למים, אבל החורף והאביב הם העונה שבה יש מים. אחרי הגשמים הראשונים מתחילים הנחלים האכזביים לזרום, מפלסי המעיינות עולים, והמפלים שבספטמבר היו קילוח דקיק הופכים לזרם רועש שאפשר לשמוע ממאות מטרים. בין סוף נובמבר לאמצע מאי נמצאת החלון הטוב ביותר לטיול מפלים בישראל, והשיא הוא בדרך כלל בין פברואר לאפריל, כשההפשרה בחרמון מצטרפת לגשמים.

היתרון הנוסף: בעונה הזאת האתרים ריקים יחסית, הטמפרטורות נוחות להליכה ארוכה עם ילדים, והצמחייה סביב הנחלים ירוקה במקום צהובה. החיסרון היחיד הוא שצריך לתכנן מראש, כי שמורות מסוימות נסגרות בימי גשם חזק ובסכנת שיטפונות.

מפל הבניאס בין עצי השמורה בשמורת נחל חרמון
מפל הבניאס בין עצי השמורה בשמורת נחל חרמון (צילום: Chadica, ויקישיתוף, CC BY 2.0)

איך בוחרים מפל לפי גיל הילדים

לא כל מפל מתאים לכל משפחה, וזו הסיבה המרכזית לטיולים שנגמרים בבכי. חלוקה גסה שעובדת:

  • פעוטות ועד גיל 4: מפלים שרואים מנקודת תצפית או אחרי הליכה של עד 15 דקות בשביל סלול. מפל סער ומפל גמלא עונים על זה בדיוק.
  • גילאי 5 עד 8: שבילים של עד שעה, עם מעקות ומדרגות. שמורת הבניאס ושמורת נחל עיון בנויות בדיוק לקהל הזה.
  • גילאי 9 ומעלה: אפשר כבר מסלולים רטובים, ירידות בסולמות ומעברים בין סלעים. נחל ג'ילבון ובריכת המשושים נכנסים כאן.

כלל אצבע שחוסך הרבה: מחשבים את זמן ההליכה המשוער וכופלים בשניים כשהולכים עם ילדים קטנים. הם עוצרים ליד כל שלולית, וזה בסדר גמור.

הגולן והגליל העליון: המפלים הגדולים

מפל הבניאס, שמורת נחל חרמון

אם יש מפל אחד שכל ילד ישראלי צריך לראות, זה הוא. מפל הבניאס הוא המפל השופע בישראל מבחינת כמות המים, והוא נופל כעשרה מטרים אל תוך בריכה שצבעה נע בין טורקיז לירוק בהתאם לאור. השמורה מחולקת לשני חלקים נפרדים: מתחם השמורה העליון עם מערת פאן והמקדשים הרומיים, ומתחם המפל התחתון שממנו ההליכה אל המפל אורכת כ-10 דקות בלבד. אם יש לכם חצי יום בלבד, בחרו במתחם התחתון.

בין שני המתחמים עובר שביל התלוי, מסלול יפהפה של כשעה שמלווה את הנחל, חוצה אותו על גשרונים ועובר קטע של מסלעה תלויה מעל המים. זה אחד השבילים האהובים על ילדים בכל הצפון, בעיקר כי שומעים את המים כל הזמן.

המים הגועשים של נחל חרמון לצד שביל המעקה בשמורת הבניאס
המים הגועשים של נחל חרמון לצד שביל המעקה בשמורת הבניאס (צילום: שלמה רודד, ויקישיתוף, CC BY 2.5)

מפל התנור, שמורת נחל עיון

בקצה הצפוני של הארץ, ממש בכניסה למטולה, זורם נחל עיון במורד ערוץ צר ויוצר ארבעה מפלים. הגדול שבהם, מפל התנור, נופל כ-30 מטרים אל תוך גיא מסולע, והשם שלו נובע מצורת הסלע שמתחתיו שדומה לתנור אפייה. מנקודת החניה העליונה אפשר להגיע לתצפית על המפל בתוך דקות ספורות, ומי שרוצה יכול לרדת במסלול המלא עד לחניון התחתון.

חשוב לדעת: הזרימה בנחל עיון תלויה מאוד בעונה ולעיתים אף בשחרור מים. בקיץ המפל עלול להיות יבש לגמרי. בחורף ובאביב, לעומת זאת, זה אחד המחזות המרשימים בישראל.

מפל התנור בנחל עיון, נופל אל תוך ערוץ צר ומסולע
מפל התנור בנחל עיון, נופל אל תוך ערוץ צר ומסולע (צילום: דרור פייטלסון, ויקישיתוף, CC BY 2.5)

מפל גמלא, שמורת גמלא

עם כ-51 מטרים, מפל גמלא הוא המפל הגבוה בישראל. בניגוד לבניאס, כאן לא נוגעים במים: המפל נצפה מנקודת תצפית בנויה בקצה מסלול קצר וקל, שמתאים גם לעגלות ברוב הקטעים. זה דווקא יתרון כשמטיילים עם ילדים קטנים, כי אין צורך בפיקוח צמוד על שפת מים.

השמורה עצמה מציעה שתי אטרקציות נוספות שהופכות אותה ליום שלם: העיר העתיקה גמלא שעל הרכס שממול, ומצפה הנשרים, שבו אפשר לראות למרגלות הצוק את אוכלוסיית הנשרים המקננת. קחו משקפת.

מפל גמלא, הגבוה בישראל, כפי שהוא נראה מנקודת התצפית שממול
מפל גמלא, הגבוה בישראל, כפי שהוא נראה מנקודת התצפית שממול (צילום: רחל וייסלר, ויקישיתוף, CC BY 2.5)

מפל סער

אחד הסודות הפחות שמורים בגולן: מפל סער יושב ממש בצד הכביש בדרך מהבניאס לכיוון החרמון, והתצפית עליו דורשת הליכה של פחות מחמש דקות מהחניה. בעונת הזרימה הוא רחב ורועש, ובקיץ הוא נעלם כמעט לגמרי. אין כניסה בתשלום, ולכן זו עצירה מצוינת לשלב בדרך בין אתרים אחרים.

מפל סער הרחב, בעונת הזרימה
מפל סער הרחב, בעונת הזרימה (צילום: יואל פיקסלר, ויקישיתוף, CC BY 2.5)

נחל ג'ילבון ומפל דבורה

זה המסלול שמיועד לילדים הגדולים יותר. נחל ג'ילבון יורד במדרגות בזלת ויוצר שורה של מפלים ומפלונים, והמסלול המלא כולל ירידה תלולה, קטעים של טיפוס בין סלעים ולפעמים גם סולמות. בתמורה מקבלים מפלים שמעטים מגיעים אליהם ובריכות קרות שאפשר להיכנס אליהן בעונה החמה. הקצו לזה חצי יום, ובואו בנעלי הליכה אמיתיות.

מפל קטן בנחל ג'ילבון, בקטע הסמוך לכפר דבורה
מפל קטן בנחל ג'ילבון, בקטע הסמוך לכפר דבורה (צילום: Hexafluoride, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0)

בריכות, מפלונים ומסלולים רטובים

בריכת המשושים

אחת התופעות הגיאולוגיות היפות בישראל: קירות של עמודי בזלת משושים, שנוצרו כשלבה התקררה לאט, מקיפים בריכה עמוקה שלתוכה נשפך מפלון. המראה באמת נראה כאילו מישהו סידר את הסלעים ביד. הגישה היא דרך שמורת יהודיה, והירידה אל הבריכה תלולה אך קצרה. בעונה העמוסה נדרשת הזמנת מקום מראש, ובימי גשם האתר נסגר. המים קרים מאוד כל השנה, אז אל תתפלאו מהצווחות.

עמודי הבזלת המשושים שמעל המים בבריכת המשושים
עמודי הבזלת המשושים שמעל המים בבריכת המשושים (צילום: Dina L, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

נחל שניר והחצבני

אם אתם מחפשים את המסלול הרטוב הידידותי ביותר למשפחות, זה הוא. נחל שניר הוא אחד משלושת מקורות הירדן, הוא זורם כל השנה, והמים בו רדודים ברוב הקטעים. המסלול כולו בצל עצי ערבה ודולב, יש בו קטעים שבהם פשוט הולכים בתוך המים, והוא מתאים כבר מגיל צעיר יחסית. זה גם מקום מצוין לשלב עם שאר ההמדריך לטיולי מים בצפון עם ילדים.

המים הרדודים והצלולים של נחל שניר בצל העצים
המים הרדודים והצלולים של נחל שניר בצל העצים (צילום: יוטבת פייראיזן-וייל, ויקישיתוף, CC BY 2.5)

החצבני, שהוא השם השני של אותו נחל בקטע הצפוני שלו, מציע קטעים מוצלים ושקטים יותר, עם זרימה חזקה בחורף. שימו לב שחלק מהקטעים סגורים בעונות מסוימות מטעמי ביטחון.

זרם מים מוצל וירוק בנחל שניר, הוא החצבני
זרם מים מוצל וירוק בנחל שניר, הוא החצבני (צילום: Adiel lo, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

נחל עמוד

הנחל שיורד מהרי מירון אל הכינרת זורם בקטעו העליון כל השנה ויוצר שרשרת של מפלונים קטנים בין סלעים וצמחייה. הוא פחות דרמטי מהמפלים הגדולים, אבל הוא מציע משהו שהם לא: שקט. בשעות הבוקר של ימי חול אפשר למצוא כאן קטעים שבהם אתם לגמרי לבד. המסלול מתחיל ליד טחנות הקמח ההיסטוריות, ואפשר לקצר או להאריך אותו כרצונכם.

מפלון קטן בנחל עמוד, בין סלעים וצמחייה
מפלון קטן בנחל עמוד, בין סלעים וצמחייה (צילום: yfrimer, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

מדבר יהודה: מפלים במקום שבו לא מצפים להם

נחל דוד, שמורת עין גדי

אין ניגוד חד יותר מזה: אחרי נסיעה ארוכה בין מדרונות צחיחים לחלוטין, נכנסים לקניון ומוצאים מפל שנופל לתוך בריכה, מוקף קנה סוף ועצי שיטה. מפל נחל דוד נמצא במרחק של כ-25 דקות הליכה קלה מהכניסה לשמורה, בשביל מדורג ומסומן היטב. בדרך יש סיכוי טוב לפגוש יעלים וגם שפני סלע, מה שבדרך כלל מספיק כדי להעסיק ילדים לאורך כל הדרך.

למי שיש כוח, המשך המסלול עולה אל מפל שולמית ואל מערת דודים. מומלץ לצאת בבוקר מוקדם, גם בחורף, כי השמורה מתמלאת לקראת הצהריים ואת החום של בקעת ים המלח מרגישים גם בינואר.

מפל נחל דוד בעין גדי, מוקף בצמחייה ירוקה בלב המדבר
מפל נחל דוד בעין גדי, מוקף בצמחייה ירוקה בלב המדבר (צילום: Mary Madigan, ויקישיתוף, CC BY 2.0)

נחל פרת ועין מבוע

שמורת עין פרת, במדבר יהודה מצפון מזרח לירושלים, מציעה שילוב נדיר של מעיינות זורמים, בריכות טבעיות וערוץ קניון. הקטע מעין פרת לעין מבוע הוא מסלול פופולרי ומוצל יחסית שבו הילדים יכולים להתיז מים לאורך כל הדרך. בחורף ובאביב זה אחד המקומות הירוקים ביותר במדבר. גם כאן נדרשת לעיתים הזמנה מראש בימי שיא.

מטיילים בערוץ נחל פרת, בדרך מעין פרת לעין מבוע
מטיילים בערוץ נחל פרת, בדרך מעין פרת לעין מבוע (צילום: Bukvoed, ויקישיתוף, CC BY 4.0)

עוד שלושה מפלים ששווה להכיר

נחל אל על: המפל הלבן והמפל השחור

בדרום רמת הגולן, לא רחוק ממושב אבני איתן, יורד נחל אל על בערוץ בזלתי ויוצר שני מפלים ששמם ניתן להם לפי צבע הסלע שמאחוריהם. המפל הלבן נופל על רקע סלע בהיר, והמפל השחור נמצא כקילומטר במורד הזרם על רקע בזלת כהה. המסלול הקצר מגיע אל המפל הלבן בכ-20 דקות הליכה, והוא מתאים כבר לגיל בית ספר. בעונת הזרימה יש כאן בריכות קרות ומעטים יחסית מטיילים, בעיקר באמצע השבוע.

נחל זוויתן והמפלים העליונים

בתוך שמורת יהודיה זורם גם נחל זוויתן, שיוצר שרשרת מפלים ובריכות. הקטע העליון קצר יחסית ונוח, והקטע התחתון כולל ירידות מאתגרות שמיועדות למטיילים מנוסים בלבד. זהו מסלול שחובה לבדוק לגביו מראש אילו קטעים פתוחים, כי הם משתנים לפי מצב הזרימה והמזג.

מפלי נחל כזיב

בגליל המערבי, מתחת למבצר מונפור, זורם נחל כזיב ויוצר מפלונים ובריכות קטנות בין צמחייה ים תיכונית סבוכה. אין כאן מפל אחד גדול, אלא שרשרת של פינות מים קטנות לאורך השביל, וזה בדיוק מה שהופך אותו לכיף עם ילדים: כל כמה דקות יש סיבה לעצור ולהתיז.

נגישות, עגלות ומי שמתקשה בהליכה

לא כל מפל אפשר להגיע אליו עם עגלה, אבל יותר ממה שנדמה. מפל גמלא הוא הדוגמה הטובה ביותר: המסלול אל התצפית סלול ברובו ומתאים לעגלה ולכיסא גלגלים בקטע המרכזי. מפל סער נצפה כמעט מהחניה. במתחם המפל של שמורת הבניאס יש שביל עץ מדורג, שנוח להליכה אך לא לעגלות, ולכן עדיף מנשא לפעוטות. בשמורות שבהן השביל כולל מדרגות וסולמות, מנשא גב הוא פתרון טוב בהרבה מעגלה שתישאר בחניון. למסלולים נוספים שמתאימים לעגלה אפשר לעיין במסלולים נגישים לעגלה עם פעוטות.

שאלות שחוזרות על עצמן

האם מותר להיכנס למים מתחת למפל? תלוי באתר. בבניאס ובגמלא אסור, בבריכת המשושים ובנחל שניר מותר ואף מומלץ. השילוט במקום הוא הקובע, והוא קיים מסיבה טובה.

אפשר לטייל במפלים בימי גשם? גשם קל בצפון הוא בדרך כלל בסדר ואפילו יפה. גשם חזק, ובכל מקרה כל ערוץ במדבר יהודה או בנגב, הוא סיפור אחר לגמרי. בימים כאלה בוחרים אתר עם תצפית מרוחקת במקום מסלול בתוך הערוץ.

כמה זמן להקצות? מפל בודד עם תצפית קצרה הוא עצירה של שעה. שמורה עם מסלול מלא היא חצי יום. בפועל, שתי שמורות ביום אחד עם ילדים הן כבר תכנון אופטימי מדי.

לוח עונות מהיר

  • אוקטובר-נובמבר: הזרימה עדיין חלשה. מתאים לנחלים שזורמים כל השנה: בניאס, שניר, עמוד, עין גדי.
  • דצמבר-ינואר: הנחלים מתעוררים. המפלים האכזביים מתחילים לעבוד. זהירות מימי גשם ומשיטפונות במדבר.
  • פברואר-אפריל: שיא העונה. גמלא, התנור, סער וג'ילבון במיטבם, והפריחה מוסיפה בונוס.
  • מאי-יוני: הזרימה יורדת אך המים כבר נעימים לכניסה. העונה הטובה למסלולים רטובים.
  • יולי-ספטמבר: רק נחלים קבועים. המפלים האכזביים יבשים.

בטיחות: מה שחייבים לדעת לפני שיוצאים

  • בודקים תחזית ומצב שמורות לפני היציאה. באתר רשות הטבע והגנים מתפרסמות סגירות של אתרים בימי גשם ובסכנת שיטפונות, והן משתנות משעה לשעה.
  • לא נכנסים לערוצי נחל במדבר בימי גשם, גם אם במקום שבו אתם נמצאים שמש. שיטפון בנחל מדברי מגיע מגשם שירד עשרות קילומטרים משם.
  • סלעים רטובים חלקלקים בצורה שקשה להאמין. נעלי הליכה עם סוליה אוחזת הן לא המלצה אלא תנאי. כפכפים הם מתכון לנקע.
  • לא קופצים למים שלא בדקתם את עומקם. בריכות מתחת למפלים משנות עומק מעונה לעונה בגלל סחף.
  • ילדים קטנים ליד מים דורשים מבוגר אחד צמוד לכל ילד, גם במים רדודים. זה נשמע מוגזם עד הפעם הראשונה שמחליקים.
  • יוצאים מוקדם. בחורף החשיכה יורדת לפני 17:00, והשמורות סוגרות שעה-שעתיים קודם.

מה שמים בתיק

  • חילופי בגדים מלאים לכל ילד, בשקית אטומה.
  • מגבת מיקרופייבר אחת לכל אחד, שתופסת מעט מקום.
  • שכבה חמה ליציאה מהמים, גם ביום שנראה נעים.
  • שקית אטומה או נרתיק לטלפונים ולמפתחות.
  • אוכל ומים לכל הטיול, כי ברוב השמורות אין קיוסק.
  • מנוי לרשות הטבע והגנים משתלם כבר מהביקור השלישי-רביעי בשנה.

לקריאה נוספת

אם אהבתם את הטיול הזה, אלה המדריכים המשפחתיים שלנו שמשתלבים איתו היטב: המדריך לטיולי מים בצפון עם ילדים, רמת הגולן עם ילדים, הגליל העליון ועמק החולה עם ילדים, 12 גנים לאומיים ושמורות טבע עם ילדים, ים המלח עם ילדים, טיולים בחינם עם ילדים ומסלולים נגישים לעגלה עם פעוטות.

The Butterfly Button