הסקר נערך בימים אלה על ידי מכון שילוב בקרב 502 משיבים מהמגזר היהודי בני 18 ומעלה, ובחן בין היתר את הסיבות שבגללן ישראלים מבקשים להחזיק בדרכון זר. הוא הוזמן על ידי עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר-פקס-לוי, העוסק בהסדרת אזרחות זרה לישראלים ואזרחות ישראלית לזרים.
התשובה השכיחה ביותר לשאלה מהי הסיבה העיקרית להוצאת דרכון זר הייתה "תעודת ביטוח נגד קטסטרופה", שבה בחרו 26.5% מהמשיבים. כחמישית (20.7%) ציינו את האפשרויות הכלכליות שמעניק דרכון זר, 18.9% את המצב הביטחוני, 15.9% את הדאגה לעתיד הילדים ו-14.9% את יוקר המחיה. הפילוג בעם נותר הרחק מאחור, עם 3% בלבד.
הממוצע הכללי מסתיר פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל. בקרב בני 18-29 הסיבה המובילה היא האפשרויות הכלכליות (27.6%), ואחריה תעודת ביטוח נגד קטסטרופה (21.1%) והמצב הביטחוני (20.3%). בקרב בני 30-49 אף סיבה אינה בולטת על פני האחרות, וקיים כמעט שוויון בין תעודת הביטוח, יוקר המחיה והמצב הביטחוני.
"עבור צעיר בתחילת דרכו, אזרחות זרה עשויה להיתפס קודם כול כמפתח שפותח דלתות. אפשרות לעבוד במדינה נוספת, ללמוד, לפתח קריירה או פשוט לא להיות תלוי בשוק אחד ובמדינה אחת. מבחינה זו, החזקת דרכון זה לא מהווה בהכרח תוכנית אופרטיבית להגר מישראל, אלא דרך להרחיב את מרחב האפשרויות לשנים קדימה", אומר עו"ד יהושע פקס.
הפער החד ביותר מופיע בתשובותיהם של בני 50 ומעלה: 35.6% מהם, יותר משליש, סברו כי הוצאת דרכון זר מהווה "תעודת ביטוח נגד קטסטרופה". האפשרויות הכלכליות נמצאות במקום השני עם 22.2%, ואילו יוקר המחיה יורד ל-8.3% בלבד.
"לאדם בן 25 קל יחסית לחשוב על לימודים או עבודה במדינה אחרת. בגיל 40 כבר רוב הישראלים פיתחו קריירה, מקיימים משפחה אם בזוגיות ואם בנפרד, ועל כן קיים קושי לחשוב בכלל על הגירה, אפילו זמנית", מוסיף פקס.
לדבריו, ישראלים מבוגרים לא מעטים פונים למשרדו מדי חודש כדי להוציא דרכון זר, תוך שהם מודים שאין להם שום צורך מיידי להשתמש בו - ובמקרים כאלה הדרכון מהווה נכס עתידי יותר מאשר כלי שימושי מיידי. על פי נתוני המשרד, יותר ממיליון ישראלים אוחזים כיום באזרחות נוספת על זו הישראלית.
מממצאי הסקר עולה כי מה שנתפס בעבר אצל רבים כסימן להתרחקות מהמדינה או כהכנה להגירה הופך בהדרגה לנכס כמעט שגרתי בתכנון המשפחתי והכלכלי, לצד דירה, חסכונות והשכלה.
