זמן קריאה: 3 דקותשיתוף:

קונצרט הפתיחה "בטהובן – בצילו של גאון" מציב את הסימפוניה השנייה של בטהובן לצד יצירות בנות-זמנהּ מחצר הקיסרית מארי תרזה בווינה. ארבע הופעות בין 16 ל-20 באוקטובר, בתל אביב, ברחובות, בירושלים ובזכרון יעקב

כלים
אילוסטרציה: מגדל בניין ימק"א בירושלים, אחד מארבעת אולמות הקונצרט שבהם תופיע התזמורת | צילום: Gellerj / Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0
אילוסטרציה: מגדל בניין ימק"א בירושלים, אחד מארבעת אולמות הקונצרט שבהם תופיע התזמורת | צילום: Gellerj / Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0

התזמורת, שבראשה עומד המנהל המוזיקלי אבנר בירון, פותחת בשבוע הבא את עונתה ה-43 בקונצרט הראשון בסדרת "כלים וקולות". על הפודיום יעמוד המנצח הגרמני ריינהרד גבל, מן הדמויות הבולטות בעולם המוזיקה העתיקה, שניצח על הקאמרטה לראשונה ב-2017 בסדרה "משפחת באך המורחבת" ומאז שב אליה בתוכניות מקוריות של בארוק וקלאסיקה.

התוכנית: שלוש יצירות, בלי הפסקה

הקונצרט ייפתח ב"לה פוליה" של ארכאנג'לו קורלי (1653–1713) בתזמורו של יוזף אייבלר (1765–1846), יצירה באורך כ-12 דקות. אחריה תבוצע הסימפוניה מס' 2 ברה מז'ור, אופ' 36 של לודוויג ואן בטהובן (1770–1827), כ-32 דקות, והקונצרט ייחתם בסימפוניה ברה מז'ור, אופ' 36 של פאול ורניצקי (1756–1808), כ-22 דקות. הקונצרט מוגש ברצף, ללא הפסקה.

בעונת הקונצרטים הזו ימלאו 200 שנים למותו של בטהובן, והתוכנית מציבה את אחת מסימפוניות הפאר שלו לצד יצירות בנות-זמנהּ שנכתבו לאותו הרכב מחצר הקיסרית מארי תרזה בווינה. "לה פוליה" – צורה עממית שהתפשטה בתקופת הרנסאנס והבארוק מחצי האי האיברי לרחבי אירופה – תוזמרה ב-1802 לבקשת הקיסרית, בעיבוד נאמן לסונטה לכינור אופ' 5 מס' 12 של קורלי משנת 1700. בביצוע המקורי בחצר נטלה הקיסרית עצמה חלק ליד המקלדת; בקונצרט הנוכחי תישמע הווריאציה בכינור סולו, כבנוסח המקורי של הסונטה.

את הסימפוניה השנייה הלחין בטהובן ב-1802 בסולם רה מז'ור, שהיה ההעדפה המובהקת של הסגנון הגאלנטי אך שימש אותו עצמו רק לעיתים רחוקות. הלרגטו שבה הוא מן הפרקים הסימפוניים השקטים והארוכים בתולדות המוזיקה, ואילו הפרק השלישי הוא סקרצו אלגרו – "בדיחה שמחה", כלשון התוכנייה.

"הקלילוּת והאלגנטיוּת הטבועות ביצירה אינן באות לידי ביטוי, למרבה הצער, ברוב הביצועים – משום שהפרקים המהירים מתפרֹשים מהר מדי והפרקים האיטיים לאט מדי"

אמר המנצח ריינהרד גבל על הסימפוניה השנייה

גבל מוסיף כי לבטהובן עצמו "חסרה לעיתים הבנה ברורה לטמפו של יצירותיו", וכי סימוני המטרונום שפרסם ב-1817 בכתב העת "אלגמיינה מוזיקלישה צייטונג" בלייפציג כללו שגיאות שתוקנו בגיליון הבא – עד שמוזיקולוגים שאלו "האם המטרונום של בטהובן היה שבור?".

מי הוא ריינהרד גבל

גבל, שעיתון "זוּד-דויטשה צייטונג" כינה אותו "מר מוזיקה עתיקה", נודע תחילה ככנר סולן, והבי-בי-סי מנה אותו בין עשרים הכנרים הגדולים בכל הזמנים. כשלקה בשיתוק חלקי ביד ימין התאמן עד שהצליח לנגן ביד שמאל, ובעקבות בעיות מוטוריות גם בה המיר את הנגינה בניצוח ובחקר מוזיקה עתיקה. ב-1973, בגיל 21, הקים את אנסמבל הבארוק "מוזיקה אנטיקואה קלן" וניהל אותו 33 שנים. ב-2015 ירש את ניקולאוס הרנונקור בתפקיד פרופסור לביצוע אותנטי במוצרטיאום של זלצבורג, ומ-2021 הוא המנהל המוזיקלי של קולגיום מוזיקום באך החדש בלייפציג.

מועדים ומקומות

  • 16.10.26 – מוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקנאטי, 12:00
  • 18.10.26 – מכון ויצמן למדע ברחובות, אודיטוריום מיכאל סלע, 20:00
  • 19.10.26 – ימק"א ירושלים, 20:00
  • 20.10.26 – אלמא מרכז אמנויות, זכרון יעקב, 20:00

את התוכנייה כתבו פרופ' ריינהרד גבל, ד"ר רון מרחבי ובני הנדל.

The Butterfly Button