על פי הדיווח שפרסם בנק ישראל, עיקר הקיטון ביתרות נובע משערוך יתרות מטבע החוץ, בסך של כ-4,411 מיליוני דולרים. גורם נוסף לירידה הוא פעולות הממשלה במט"ח, בהיקף של כ-272 מיליוני דולרים.
יתרות מטבע החוץ הן הנכסים הנזילים שבנק ישראל מחזיק במטבעות זרים, והן משמשות ככרית ביטחון של המשק הישראלי מול זעזועים חיצוניים. גובה היתרות מושפע הן מפעולות אקטיביות — רכישות ומכירות של מטבע חוץ, העברות של הממשלה ושל גורמים פרטיים — והן משינויי שערוך, כלומר שינויים בשווי הנכסים המוחזקים בעקבות תנודות בשערי החליפין ובמחירי הנכסים הפיננסיים בעולם.
היחס בין היתרות לתוצר המקומי הגולמי, שעמד בסוף ספטמבר על 34.2 אחוזים, נחשב לאחד המדדים המקובלים לבחינת עוצמתה של כרית הביטחון של המשק. בנק ישראל מפרסם את נתוני היתרות מדי חודש, במסגרת הדיווחים השוטפים שלו על פעילותו בשווקים הפיננסיים.
לצד הדיווח על היתרות פרסם הבנק גם את הדיווח החודשי בדבר התכניות שהוא מפעיל בשווקים הפיננסיים מאז פרוץ המלחמה, הכולל עדכון על היקפי הפעילות נכון ל-30 בספטמבר 2026.
נתוני היתרות מתפרסמים בתחילת כל חודש ומתייחסים לסוף החודש שקדם לו, כך שהנתון הנוכחי משקף את מצב היתרות בסוף ספטמבר 2026.
