את החקירה מנהל פקיד שומה חקירות מרכז של רשות המסים. מהחומרים שנאספו בה עולה כי הלקוח שאותו ייצג שלמה צדקיה היה בעל מניות מהותי בחברה העוסקת בטכנולוגיות חדשניות, ומכר את מניותיו לחברה אמריקאית. רואה החשבון, כך נטען, ליווה את העסקה מטעם הלקוח, טיפל בדוח השנתי שלו והיה אחראי גם על דיווחי רווח ההון בגין המכירה - ועל אף זאת ההכנסה לא דווחה.
את התמונה המלאה השלים עיבוד ממוחשב שבוצע במטה המודיעין של חטיבת החקירות ברשות המסים. לפי הנתונים, בין השנים 2023 ל-2024 הצטברה לידי הלקוח תמורה של כ-60 מיליון שקל מהמכירה. הכספים הועברו אליו באמצעות הנאמן שהחזיק במניות, אשר ניכה מס במקור בשיעור של 30% והבהיר במכתבו ללקוח כי מדובר במקדמת מס בלבד.
כאן, לטענת רשות המסים, נפער הפער: על הכנסה חייבת העולה על התקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה מוטל מס יסף בשיעור של 3%. משום שההכנסה ממכירת המניות לא נכללה בדוח, נמנע לכאורה תשלום מס יסף בסכום של כ-1.8 מיליון שקל. במסגרת החקירה נערכו חיפושים, נתפסו ראיות, נחקר החשוד ונגבו עדויות ממעורבים נוספים. בית משפט השלום בראשון לציון הורה על שחרורו בתנאים מגבילים, והחקירה טרם הסתיימה.
ברשות המסים מבקשים להזכיר כי החובה בתשלום מס יסף חלה גם על הכנסות חד-פעמיות, בהן תמורה ממכירת מניות, מימוש אופציות לעובדים וזכיות בהגרלות, בהימורים ובפעילויות נושאות פרסים. כאשר סך ההכנסה החייבת בשנת המס חורג מהתקרה שקבע החוק, מוטל מס יסף של 3% על החלק שמעליה. החל משנת 2025 מתווסף מס יסף בשיעור של 2% נוספים על הכנסות חייבות ממקורות הוניים שמעל התקרה. ניכוי מס במקור, מדגישים ברשות, אינו פוטר מחובת הדיווח ומתשלום מס היסף במקרים שבהם קיימת חבות בו.
