יצוא הסחורות של ישראל, למעט יהלומים, הסתכם בחודש אוגוסט ב-15.9 מיליארד שקל. פילוח היעדים מלמד כי 31% מהיצוא הופנו לארצות אירופה, 29% לארצות אמריקה ו-22% לארצות אסיה, בעוד ש-18% הנותרים התחלקו בין יתר ארצות העולם.
בצד השני של המאזן, יבוא הסחורות, גם הוא ללא יהלומים, הגיע ל-33.0 מיליארד שקל — יותר מכפליים מהיצוא. אירופה היא ספקית הסחורות המרכזית של ישראל עם 43% מסך היבוא, אחריה ארצות אסיה עם 32% וארצות אמריקה עם 11%. יתר ארצות העולם היוו 14% מהיבוא.
נתוני המגמה של הלשכה, הבוחנים את שלושת החודשים יוני עד אוגוסט 2026, מצביעים על שתי תנועות בולטות: יצוא הסחורות לארצות אסיה עלה ב-38.3%, ואילו יבוא הסחורות מארצות אירופה עלה ב-24.3%. הפער בין שני הנתונים ממחיש את משקלן הגובר של כלכלות אסיה כיעד ליצוא הישראלי מצד אחד, ואת מרכזיותה המתמשכת של אירופה כמקור ליבוא מצד שני.
ההודעה, שמספרה 299/2026, היא חלק מסדרת פרסומים חודשית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא סחר החוץ לפי ארצות. הסדרה מאפשרת לעקוב אחר שינויים בהרכב שותפות הסחר של ישראל לאורך זמן, ונתוניה משמשים גורמים במשק בבואם לנתח את מאזן התשלומים ואת מידת התלות של הכלכלה הישראלית בשווקים שונים. הנתונים המלאים, לרבות לוחות מפורטים לפי ארצות, זמינים באתר הלשכה.
