שווי שוק הקריפטוגרפיה העולמי עומד כיום על 2.6 טריליון דולר, כאשר 1.6 טריליון דולר מתוכם מקורם בביטקוין (נכון ל-31 באוגוסט 2026). נכון לעכשיו, הביטקוין נסחר ברמה הנמוכה בכ-38% משיאו שנרשם באוקטובר 2025, לאחר שהתאושש מהירידה החדה שחווה באמצע השנה, אז איבד למעלה מ-50% מערכו. על פי הדו״ח, זהו ה״חורף הקריפטוגרפי״ המתון ביותר שחווה המטבע עד כה, שכן הירידות שבאו לאחר השיאים הקודמים היו חדות בהרבה.
הדו״ח מונה גם 151 מחזיקים בביטקוין בלבד בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה, ובפסגה ניצבים 23 מיליארדרים מתחום הקריפטוגרפיה, תשעה מהם מחזיקי ביטקוין. כיום כ-742 מיליון בני אדם מחזיקים בנכסים דיגיטליים כלשהם – מתוכם 371 מיליון מחזיקים בביטקוין – נתון המעיד על כך שמעגל הבעלות המשיך להתרחב גם בתקופה שבה השוק התכווץ.
דומיניק וולק (Dominic Volek), ראש תחום לקוחות פרטיים ב-Henley & Partners, מציין כי הניידות של נכסים דיגיטליים הופכת את התכנון הנוגע למעמד התושבות לרלוונטי יותר ויותר עבור משקיעי קריפטוגרפיה: "ייתכן שהקריפטוגרפיה היא חסרת גבולות, אך המשפחות המחזיקות בה אינן כאלה. הן עדיין חיות, משלמות מס, מחנכות את ילדיהן ופועלות במסגרת מערכות משפטיות ורגולטוריות לאומיות. הקריפטוגרפיה משנה את המשוואה המסורתית: ייתכן שהנכס עצמו כבר אינו זקוק לתחום השיפוט, אך הבעלים עדיין זקוק לו".
גאורג דובראוז-סלדפנה (Georg Dobrauz-Saldapenna), שותף מנהל ב-Henley & Partners שוויץ, מציין כי נכסים דיגיטליים שינו מהותית את הקשר בין הון לבין מיקום גיאוגרפי: "הון מסורתי חוצה לעיתים קרובות גבולות באיטיות, באמצעות מתווכים, או שאינו חוצה אותם כלל. לעומת זאת, נכס דיגיטלי המוחזק בשליטה עצמית (self-custody) יכול לנוע יחד עם בעליו כמעט באופן מיידי. עובדה זו הופכת את הבחירה של הפרט במקום מגורים, באזרחות ובסביבה רגולטורית לבעלת חשיבות רבה הרבה יותר".
בעלות על נכסים דיגיטליים מתפלגת באופן חד לפי גיל, וזהו הדור הראשון שצבר הון משמעותי בנכס שמעולם לא היה קשור למדינה אחת בלבד. ראש תחום המיסוי הבינלאומי במשרד Aird & Berlis מציין כי סדרי העדיפויות של הדור הצעיר משתנים גם הם: "הדור הראשון של יוצרי הון בתחום הקריפטוגרפי ניצב בפני אתגרים השונים בתכלית מאלו של עסקים משפחתיים מסורתיים. עבור יזמים צעירים רבים, המוקד עבר מבניית הון לשימורו".
הדו״ח כולל גם את מדד המדינות הידידותיות לקריפטוגרפיה – כלי המתעדכן מדי שנה ובוחן 36 מדינות המציעות מסלולי תושבות ואזרחות, ומעריך את מידת היעילות שבה הן מאמצות ומסדירות את תחומי הקריפטוגרפיה והבלוקצ׳יין. המדד מבוסס על למעלה מ-900 נקודות נתונים ומספק תמונה השוואתית של הסביבות הרגולטוריות, המיסוייות, התשתיות והאימוץ הזמינות למשקיעים בנכסים דיגיטליים בעלי ניידות בינלאומית.
סינגפור מובילה את המדד זו השנה הרביעית ברציפות, עם הציון הגבוה ביותר בחדשנות וטכנולוגיה. איחוד האמירויות הערביות תופסת את המקום השני, לעומת המקום החמישי בשנה שעברה, עם ציון מושלם של 10 בידידותיות למיסוי והיעדר מס על מסחר, השקעות או כרייה. הונג קונג נמצאת במקום השלישי עם הציונים הגבוהים ביותר באימוץ תשתיות וגורמים כלכליים; ארצות הברית במקום הרביעי – המדינה היחידה שקיבלה ציון מושלם של 10 באימוץ ציבורי; שוויץ משלימה את חמשת המובילים; ומלטה מדורגת שישית עם הציון הגבוה ביותר בקטגוריית הסביבה הרגולטורית.