משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד הבריאות חשפו היום (א', 6.9) את מפת אזורי היין הרשמית של ישראל. המפה הוצגה באירוע חגיגי בקריה החקלאית בראשון לציון, בהשתתפות מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא; מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; המשנה למנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון ויו״ר המועצה לגפן היין בישראל, נטלי ברודנר-מור; ומנהלת מערך רגולציה משקית בתחום המזון והתמרוקים במשרד הבריאות, פנינה אורן שנידור.
נטלי ברודנר מור, המשנה למנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון ויו״ר המועצה לגפן היין בישראל: "מפת אזורי היין היא צעד רגולטורי משמעותי במיצוב ענף היין הישראלי בזירה הבינלאומית, לצד חיזוק הזהות והייחודיות של כל אזור גידול וכרם ברחבי מדינת ישראל. המפה תאפשר לציבור לדעת היכן גדלו הענבים, להכיר את המאפיינים הייחודיים של כל אזור ולהבין טוב יותר את הקשר שבין האקלים, הקרקע ואופיו של היין. בכך אנו מחזקים את השקיפות ואת אמון הצרכנים, מעניקים ליין הישראלי זהות מקומית ברורה ומבססים את מעמדו".
פנינה אורן שנידור, מנהלת מערך רגולציה משקית מזון ותמרוקים במשרד הבריאות: "לאחר שמונה שנות עבודה מקצועית ומעמיקה, ובמסגרת העברת האחריות על תחום המשקאות המשכרים למשרד הבריאות, הובלנו את גיבוש המסגרת הרגולטורית להגדרת מקורו הגיאוגרפי של היין בישראל. בשיתוף משרד החקלאות וביטחון המזון, השלמנו מהלך משמעותי עבור ענף היין הישראלי: יצירת מפת אזורי היין הרשמית של ישראל. כמשרד המופקד על רגולציית המזון והרשות המוסמכת לקביעת דרישות סימון המזון, ובכלל זה יין, אנו מחויבים להבטיח לציבור מידע ברור, אמין ואינו מטעה. המפה יוצרת לראשונה שפה מקצועית ורגולטורית אחידה, המחברת בין אזורי הגידול לבין המידע המוצג לצרכן. בכך היא מחזקת את השקיפות, מסייעת במניעת הטעיה צרכנית ומאפשרת לציבור לקבל מידע מהימן על מקורו של היין שהוא בוחר".
במהלך האירוע הוצגו המפה והתהליך המקצועי שהוביל לגיבושה, התקיים פאנל מומחים בנושא אזוריות, טרואר וזהות מקומית וכן התקיימו טעימות של סוגי היין השונים. הכנס נחתם במפגש בין כורמים, ייננים ואנשי מקצוע מהענף.
עד היום לא הייתה בישראל מסגרת מקצועית אחידה רגולטורית להגדרת אזורי הגידול הגיאוגרפיים של היין. המפה החדשה מחברת בין הידע החקלאי שנצבר לאורך השנים לבין צורכי הסימון, הפיקוח והגנת הצרכן, ומעניקה לענף שפה מקצועית משותפת. במסגרת העבודה הוביל משרד החקלאות וביטחון המזון את ההיבטים החקלאיים והמקצועיים, ומשרד הבריאות את ההיבטים הרגולטוריים הנוגעים לסימון, לשקיפות ולמניעת הטעיה צרכנית.
המפה שנחשפה מחלקת את ישראל לשמונה אזורי יין מרכזיים: הגולן, הגליל, העמקים, הכרמל, מורדות ההר, מישור החוף, ההר המרכזי והנגב. בתוך אזורים אלה הוגדרו 18 אזורי משנה, המשקפים בצורה מדויקת יותר את ההבדלים בתנאי גידול הענבים ברחבי הארץ. שכבת אזורי המשנה היא לב המפה החדשה. גובה הכרם, הטמפרטורות, כמות המשקעים, סוג הקרקע והקרבה לים משפיעים על הבשלת הענבים ועל אופיו של היין. לכן, גם כרמים הנמצאים במרחק לא גדול זה מזה עשויים להשתייך לאזורי משנה שונים ולהפיק ענבים בעלי מאפיינים אחרים.
על פי התקן הישראלי ליין, ציון אזור הגידול על גבי תווית היין הוא רשות. יקב הבוחר לציין אזור גיאוגרפי נדרש לכך שלפחות 85% מהענבים שמהם יוצר היין יגיעו מהאזור המצוין, וכן לעמוד בשאר דרישות התקן והדין. חשוב להדגיש כי המפה אינה מדרגת את איכות היין ואינה קובעת שאזור אחד טוב מאזור אחר. כמו כן, היא אינה מהווה כינוי מקור או ציון גיאוגרפי מוגן, אלא עוסקת בהגדרת המקור הגיאוגרפי ובמאפייניהם של אזורי הגידול.
18 אזורי המשנה שנחשפו באירוע ההשקה:
אזור יין הגולן כולל את צפון הגולן - אזור גבוה וקר יותר, המתאפיין בתנאי אקלים חורפיים ובקרקעות ממקור געשי; ואת דרום הגולן - אזור נמוך וחם יותר ביחס לצפון הגולן, בעל תנאי הבשלה שונים.
אזור יין הגליל כולל את גליל עליון מזרח, אזור הררי וגבוה בעל אקלים קריר יחסית; גליל עליון מערב, המושפע מקרבתו לים ומהמבנה ההררי של הגליל; וגליל תחתון, אזור נמוך וחם יותר, הכולל מגוון של עמקים, מדרונות ורכסים.
אזור יין העמקים כולל את עמק יזרעאל - אזור מעבר בין ההר לעמק, המתאפיין באקלים חם ובתנאי גידול מגוונים.
אזור יין הכרמל כולל את שומרון - אזור גבעי בעל אקלים ים-תיכוני ומסורת ארוכה של גידול כרמי יין; ואת בקעת הנדיב, הכוללת את סביבת זיכרון יעקב ובנימינה ונחשבת לאחד האזורים המזוהים ביותר עם ראשית תעשיית היין הישראלית.
אזור יין מורדות ההר כולל את הגלבוע - אזור מעבר בין ההר המרכזי לעמקים החמים; ואת יהודה, הכולל את המדרונות והגבעות שבין הרי יהודה לשפלה.
אזור יין מישור החוף כולל את שפלת יהודה - אזור גבעי בעל אקלים ים-תיכוני, המחבר בין מישור החוף להרי יהודה.
אזור יין ההר המרכזי מחולק לארבעה אזורי משנה: הרי שומרון, אזור הררי גבוה בעל חורפים קרירים והבדלים ניכרים בין טמפרטורות היום והלילה; הרי יהודה, המתאפיינים בגובה משמעותי, מדרונות וקרקעות הרריות; פסגות יהודה, הכוללות את האזורים הגבוהים והקרירים יותר של הרי יהודה; וחבל יתיר, אזור הררי ויבש בדרום רכס יהודה, על גבול המדבר.
אזור יין הנגב כולל את יער יתיר - אזור גבוה יחסית בצפון הנגב, המשלב תנאים הרריים ומדבריים; את בקעת ערד, אזור מדברי ויבש בעל הבדלים משמעותיים בין טמפרטורות היום והלילה; ואת הר הנגב, שבו גדלים כרמים בגובה רב, בתנאי יובש, קרינה ואקלים מדברי קיצוני.