טיפול בצלקות באמצעות בוטולינום טוקסין. תמונת אילוסטרציה. צילום: דוברות ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל
בסקירה של 19 מחקרים הראו החוקרים כי בוטולינום טוקסין עוזר לשפר את האסתטיקה של צלקות חדשות ומעלה את שביעות הרצון של המטופלים, על ידי הפחתת המתיחה של העור והצמיחה החריגה ברקמת הפצעים המחלימים. סקירת המחקרים, שגובשה למחקר מטא-אנליזה, מציעה פתרון מבטיח עבור מטופלים בעלי נטייה להצטלקות לא תקינה, הסובלים מהמראה החריג של הצלקות המלוות לעיתים בכאב, גרד או הגבלה בתנועה.
נטייה להצטלקות חריגה נובעת לרוב משיבוש במנגנון הריפוי הטבעי של העור, שבו הגוף מייצר עודף של חלבון הקולגן. לתופעה יש נטייה גנטית, שכן היסטוריה משפחתית של צלקות קלואידיות או היפרטרופיות מעלה משמעותית את הסיכון להתפתחותן. בנוסף היא קשורה למאפייני העור: אנשים צעירים, בעלי עור עבה ומוצק או בעלי גוון עור כהה, נוטים יותר להצטלקות בולטת.
צלקות היפרטרופיות וקלואידים. תמונת אילוסטרציה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. צילום: דוברות ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל
החוקרים מציינים כי מדי שנה כ-100 מיליון אנשים ברחבי העולם מפתחים צלקות חדשות, ומתוכם כ-11 מיליון סובלים מהצטלקות חריגה ולא תקינה (pathological scarring). המונח כולל שני סוגים עיקריים: צלקות היפרטרופיות – צלקות עבות, אדומות ובולטות שנשארות בתוך גבולות החתך המקורי; וקלואידים – צלקות בולטות ואגרסיביות יותר, הממשיכות לצמוח ולחרוג אל מעבר לגבולות הפצע המקורי אל העור הבריא שמסביבו.
מעבר לפן האסתטי, צלקות אלו גורמות לעיתים קרובות למגבלות תנועה, לגרד, לכאב ולפגיעה רגשית ונפשית משמעותית במטופלים. במסגרת עבודתם ניתחו החוקרים נתונים מ-19 מחקרים שונים שבהם השתתפו בסך הכול 686 מטופלים. הם מצאו כי שימוש בבוטולינום טוקסין הוביל באופן עקבי לצלקות צרות יותר, למרקם עור משופר ולשביעות רצון גבוהה משמעותית של המטופלים במגוון מדדי הערכה מקובלים ברפואה.
ד"ר קרלוס זבאלטה-קורוורה, החוקר המוביל של הסקירה מאוניברסיטת סיינטיפיקה דל סור בלימה, פרו, הסביר: "זה נראה כמו כלי מבטיח מאוד למניעת צלקות ולשיפור האיכות שלהן. הטיפול יכול לסייע ביצירת סביבת ריפוי טובה יותר כבר מההתחלה, ממש מרגע הפציעה או הניתוח. הערך של הטיפול גבוה במיוחד באזורים שבהם יש בעור תנועה מרובה, כמו הפנים, הצוואר, החזה, הבטן והאזור שמסביב לעיניים, שם תנועת השרירים היומיומית מפעילה מתח מתמיד על העור ומקשה על ריפוי אסתטי".
הזרקת בוטולינום טוקסין באזורי תנועה מרובה בעור. תמונת אילוסטרציה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. צילום: דוברות ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל
כיצד פועל הטיפול
על פי המחקר, הזרקת בוטולינום טוקסין משפיעה על תהליך הריפוי בשתי רמות במקביל. הרפיית שרירים והפחתת מתח מכני: על ידי שיתוק מבוקר וזמני של השרירים הסמוכים לפצע, החומר מפחית את המתח והמתיחה הפיזיים המופעלים על שולי העור המשתקם, ויוצר סביבה יציבה יותר לריפוי. הפחתת דלקת עצבית: החומר מעכב את ההפרשה של חומרים מעודדי דלקת, מה שתורם להחלמה חלקה ונקייה יותר של העור.
ד"ר מאיר כהן, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית ויו"ר ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל, הדגיש: "מדובר בפריצת דרך לבעיה שעד כה היו לה פתרונות מוגבלים. במצבי חירום בעקבות מלחמה או תאונה, העדיפות היא הצלת חיים וסגירת הפצע, ולכן איכות הצלקת משנית ופציעות אלו נוטות להצטלקות קשה. כאשר מדובר בניתוח פלסטי מתוכנן, הנטייה להצטלקות היא נורת אזהרה, והמפתח הוא תכנון קפדני ומניעה מראש".
לדבריו, "למסקנות המחקר החדש אין גבולות גיאוגרפיים, אפשר יהיה ליישם את הידע המדעי בקרוב בישראל אצל מנותחים חדשים שבאים לניתוח פלסטי, וייתכן שגם אצל פצועים מהעבר, באמצעות הרופאים מומחי הארגון. אני קורא לחיילים בסדיר ובמילואים שנפצעו בסבבי הלחימה האחרונים וכבר טופלו אך נותרו עם צלקות חריגות, לפנות אלינו לארגון, ונקשר אותם למומחים שיהיו זמינים עבורם ללא תשלום לבדוק אם ניתן לטפל בהם אחרת בקרוב".
מהו בוטולינום טוקסין
בוטולינום טוקסין, המוכר בשמות המותגים "בוטוקס", "דיספורט" או "קסאומין", הוא חלבון ורעלן עצבי המופק מהחיידק Clostridium botulinum. ברפואה המודרנית משתמשים בו במינונים זעירים ומדוללים, בצורה בטוחה ומבוקרת. החומר פועל על ידי חסימת שחרור המוליך העצבי אצטילכולין, דבר המונע מהאות העצבי להגיע אל השריר ומביא להחלשתו או לשיתוקו הזמני.
נכון לאוגוסט 2026, בוטולינום טוקסין אינו מאושר באופן רשמי על ידי ה-FDA או משרד הבריאות למטרת מניעת צלקות, מה שהופך את השימוש בו בתחום זה לשימוש "אוף-לייבל" (Off-label). עם זאת, החוקרים הדגישו כי במחקרים שנסקרו תופעות הלוואי היו קלות, מקומיות וזמניות בלבד, וכללו בעיקר כאב קל במקום ההזרקה, תחושת גירוד או כאב ראש חולף, ללא דיווחים על תופעות לוואי חמורות.
ד"ר כהן מוסיף כי "שימוש בתרופה מחוץ להתוויה (Off-Label) לפי שיקול דעת הרופא הוא פרקטיקה רפואית חוקית, נפוצה ומקובלת מאוד, המבוססת על ידע מדעי, מחקרים עדכניים או ניסיון קליני מצטבר, בדיוק כמו במקרה הזה".
ארגון המנתחים הפלסטים אסתטיים בישראל מאגד משנת 2009 את העוסקים בתחום הכירורגיה הפלסטית, הרפואה האסתטית, הקוסמטיקה, המיקרופיגמנטציה והמיקרונידלינג. מטרת הארגון לקדם שיתופי פעולה בין העוסקים בתחום ולשפר את איכות ובטיחות הטיפול בישראל.