בתחום החדשנות הטכנולוגית הציג ד"ר דודי שמיע שני מחקרים, בשיתוף המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון ובהנחיית פרופ' מוטי חיים, העוסקים בחיזוי באמצעות אק"ג ובינה מלאכותית: האחד מתמקד בניבוי תמותה, והשני בחיזוי הצורך בקיצוב הלב אצל חולים הסובלים מעילפון.
ד"ר עמיר שבתאי הציג מחקר הבוחן את השפעת מגפת הקורונה על חולים שאושפזו עם הצטברות נוזלים חריגה בתוך קרום הלב, וד"ר אזל מנצור הציג מחקר שהתבסס על נתוני הרשם הישראלי לאבלציה של פרפור פרוזדורים, שמנהל פרופ' מוטי חיים, בנושא תרופות חדשות לסוכרת, אירועים מוחיים ותמותה.
בתחום הטיפול בפרפור עליות הוצגו מספר עבודות משמעותיות, ובהן מחקרו של דניאל אוסטרובסקי מרשות המחקר, בהנחיית פרופ' מוטי חיים, בנושא רעילות ריאתית של אמיודארון במבוגרים, וכן מחקר של ד"ר גל צבאן בהנחיית ד"ר יובל קונסטנטינו על הקשר בין השמנה לתוצאות צריבה של פרפור פרוזדורים.
סוגיית השוויון בבריאות קיבלה ביטוי במחקרם של ד"ר יעל גולן והסטודנט איתי פנסקי, בהנחיית פרופ' מוטי חיים, שבחנו פערים גיאוגרפיים וסוציואקונומיים בניהול ובתוצאות של פרפור פרוזדורים בישראל. פרופ' דורון זגר הציג נתונים על תוצאות לבביות ארוכות טווח בקהילה מתוך מחקר עוקבה לאומי, וד"ר מחמד נסאסרה יחד עם ד"ר תומר מלר הציגו ממצאים בנושא דלף בין עליות הלב בעקבות פרוצדורות של בידוד ורידי הריאה.
לצד עבודות המחקר הוצג גם תיאור מקרה קליני על ידי ד"ר יניב קוזוקרו, שעסק בווזוספאזם - כיווץ פתאומי של כלי דם - ובהפרעות קצב קשות בעקבות שימוש בקוקאין.
פרופ' מוטי חיים, מנהל המערך הקרדיולוגי בסורוקה, מסר: "הצגת מגוון רחב של עבודות מחקר בכנס הארצי היא עדות למחויבות הבלתי מתפשרת שלנו לשילוב בין מצוינות קלינית למחקר אקדמי. היכולת לרתום טכנולוגיות של בינה מלאכותית לצד הבנה עמוקה של הצרכים החברתיים והרפואיים הייחודיים של תושבי הדרום, מאפשרת למערך הקרדיולוגי להעניק את הטיפול המתקדם ביותר ולהוביל את העשייה המדעית בישראל".