צעד זה מגיע לאחר תקופה ממושכת של ניסיונות מצד ההסתדרות והוועד להגיע להבנות ולהסדיר נושאים קריטיים הנוגעים לתנאי העסקתם, זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי של מאות עובדי התאגיד - ניסיונות שנתקלו שוב ושוב בהתעלמות, בזלזול ובגרירת רגליים מצד ההנהלה.
עובדי תאגיד הבריאות מהווים זרוע מרכזית ובלתי נפרדת מהפעילות הרפואית והמנהלתית של המרכז הרפואי שמיר. מדובר בעובדים המועסקים כתף אל כתף לצד עובדי המדינה בבית החולים, מבצעים עבודה זהה לחלוטין, אך סובלים מתנאי שכר ורווחה פחותים משמעותית. למרות דרישת נציגות העובדים להשוואת תנאים ולהפסקת האפליה המובנית, בוחרת ההנהלה לעשות דין לעצמה, להתעלם מזכויות העובדים ולהפגין אטימות מוחלטת.
מחלקת אשפוז בבית חולים. אילוסטרציה. צילום: רחל דוד
במידה ותמומש ההכרזה על סכסוך העבודה והעובדים ינקטו צעדים ארגוניים, צפויים שיבושים קשים בשורת שירותים חיוניים שמפעיל התאגיד. בין התחומים והמערכים המרכזיים שיכולים להיפגע באופן ישיר נמנים: פעילות תא הלחץ, ביצוע ניתוחים אמבולטוריים, פעילות מכון הדימות, מענה במרפאות השיניים, מרפאות עיניים, מכון אלרגיה, פרמקולוגיה קלינית ומערך המחקרים הקליניים.
סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד אורי פליישמן: "הנהלת התאגיד טועה אם היא חושבת שתוכל להמשיך להתעלם מהעובדים. ההסתדרות לא תאפשר הנצחת מציאות מעוותת בה על אותה העבודה בדיוק עובדי התאגיד לא יקבלו את אותו השכר ואותן הזכויות כמו חבריהם שמבצעים את אותה העבודה. ניסינו בכל דרך לייצר הידברות כדי להגיע להסדרה ולהשוואת תנאים, אך נתקלנו שוב ושוב בחומה של אטימות ובצעדים חד צדדיים. אם ההנהלה לא תתעשת באופן מיידי ותחזור לשולחן המו"מ בכוונה אמיתית להגיע להסכמות, לא נהסס להפעיל את הכלים העומדים לרשותנו לפי חוק, כולל הכרזה על סכסוך עבודה והשבתת כל פעילות התאגיד."
יו"ר מרחב ראשון לציון בהסתדרות, דוד ראובן: "עובדי תאגיד הבריאות שמיר הם חוד החנית של המערכת ולא נסכים שימשיכו להתייחס אליהם כאל עובדים מסוג ב'. העובדים הללו נותנים את נשמתם למען ציבור המטופלים יום-יום לצד עמיתיהם עובדי המדינה, והמינימום הנדרש מההנהלה הוא להשוות להם תנאים ולהקשיב לדרישותיהם המוצדקות. ההסתדרות תעמוד בצורה נחרצת לצד הוועד והעובדים ולא ייתן יד להמשך האפליה והקיפוח. אנו מציעים להנהלה לעשות חישוב מסלול מחדש לפני שהיא גוררת את בית החולים לצעדים ארגוניים קשים."
יו"ר ועד הפעולה של עובדי התאגיד, אביטל לשם: "אנחנו נותנים את הנשמה והלב למען בית החולים והמטופלים יום-יום, אבל ההנהלה מתנהלת כאילו אנחנו שקופים. לא ייתכן שנמשיך לעבוד כתף אל כתף לצד עובדי המדינה, לבצע את אותה העבודה בדיוק, ולקבל תנאים פחותים משמעותית. הגענו לקצה גבול הסבלנות שלנו. ניסינו לדבר, ביקשנו דיאלוג מכבד, אך נענינו בכתף קרה ובזלזול. אם ההנהלה לא תבין שבלעדינו התאגיד לא יכול לתפקד ותשב איתנו למו"מ רציני להשוואת תנאים, לא תהיה לנו ברירה אלא לנקוט בצעדים ארגוניים לעצור את העבודה."