נכס שיווקי הוא קניין רוחני שאינו טכנולוגי או יצרני, אלא כזה התורם לערך המסחרי של המוצר או השירות, ומסייע בקידומם בשוק, וכולל בין היתר סימני מסחר, שמות מסחריים, רשימות לקוחות ומותגים. הכנסה שמקורה בנכס שיווקי מוחרגת מהגדרת הכנסה טכנולוגית בחוק עידוד השקעות הון, ולפיכך אינה זכאית להטבות המס שמקנה החוק.
בהתאם להוראות הדין, הכנסות המיוחסות לנכס שיווקי אינן זכאיות להטבות המס המיועדות לנכסים לא מוחשיים כמו פטנטים או תוכנות. יחד עם זאת, ככל וההכנסה המיוחסת לנכס השיווקי אינה עולה על 10% מסך ההכנסה הטכנולוגית של החברה, אין בנכס השיווקי, בשל עצמו, כדי לפגוע בזכאות החברה להטבות מס מכוח חוק עידוד.
החוזר מציג קריטריונים שרשות המסים תראה בהתקיימם אינדיקציה לכך שתרומת הנכס השיווקי אינה עולה על 10%:
- מכירות לעסקים (B2B), לחברות ממשלתיות (B2G) או למוסדות ללא כוונת רווח.
- רכישה המתבססת על מפרטים טכניים, פונקציונליות של המוצר או דרישות רגולטוריות.
- ייצור רכיב המוטמע במוצר סופי של חברה אחרת ומשכך מאבד את זהותו העצמאית.
- הענקת זכות שימוש ממושכת בנכס תמורת תמלוגים, או היעדר תחרות משמעותית בשל ייחודיות המוצר.
- היקף נמוך של הוצאות שיווק ומכירה ביחס להוצאות המחקר והפיתוח.
לאור מורכבות הנושא והחשיבות במתן יציבות וודאות, נקבע כי במקרים בהם קיימות אינדיקציות לקיומו של נכס שיווקי, מנהל משרד מס ההכנסה שבו מתנהל התיק של החברה יהיה רשאי לקבוע בשומה כי קם לחברה נכס שיווקי ולייחס אליו הכנסה בהתאם, אם ורק אם, השומה נבחנה על ידי החטיבה המקצועית ברשות המסים וקיבלה את אישורה בכתב.
כמו כן, ניתן לפנות לחטיבה המקצועית ברשות המסים לשם קבלת החלטת מיסוי מקדמית, בנוגע להעדר המהותיות של הנכס השיווקי, או לשם קביעה של שיעור הייחוס של ההכנסה לנכס שיווקי במקרים ספציפיים. תמצית החלטת מיסוי ביחס להעדר נכס שיווקי פורסמה זה מכבר באתר רשות המסים.