את ההתנהלות הזו חושף עורך הדין גיל קראוס, המייצג את ג', תושב שדרות, שנפגע נפשית בצורה קשה עקב מתקפת המחבלים על עירו. לדברי עו"ד קראוס, המקרה של ג' ממחיש עד כמה הרסנית היא מדיניות הקביעה החוזרת של נכויות זמניות.
ג', בשנות ה-60 לחייו, התעורר לקול האזעקות בבוקר 7 באוקטובר וראה ממרפסת ביתו כיצד מחבלים רכובים על רכבים מסתובבים ברחבי שדרות ויורים בעוברים ושבים. הוא סבר בתחילה כי מדובר בהפקת סרט, אך לאחר שהאזעקות נמשכו והירי לא פסק יצא מביתו על אופנועו כדי להבין מה מתרחש בעיר.
במהלך נסיעתו נחשף ג' למראות קשים ביותר. הוא החליט לנסוע לתחנת המשטרה, ובסמוך לתחנה ראה מחבל עומד מעל שני שוטרים שכובים. המחבל הבחין בו וירה לעברו צרור. "אני ממש ברחתי שמאלה עם האופנוע למזלי הרב, כדור אחד פגע במראה וכל הצרור עבר לידי", סיפר. "אלפית השנייה והייתי כולי כדורים".
מאותו שלב נקטע זיכרונו של ג' והוא אינו זוכר כיצד חזר לביתו. בהמשך אותו יום, בזמן ששהה בביתו, נפלה פצצת מרגמה בסמוך למרפסת – רגעים ספורים לאחר שנכנס לחדר לענות לשיחת טלפון מבנו. "אם הבן שלי לא היה מתקשר, הייתי נהרג", אמר.
מאז אותו יום חייו של ג' השתנו מן היסוד. כמי שניהל עסק מצליח, חי בזוגיות ונהג לטייל באופנוע, הוא החל להתבודד, נמנע מקשרים חברתיים ומשפחתיים, ותפקודו בעסק ובחיי היומיום התדרדר באופן משמעותי. בבדיקות רפואיות ונפשיות שעבר לאחר האירוע אובחן ג' כסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, ובנוסף הוכר כסובל מטנטון. הוא מטופל תרופתית ונמצא במעקב פסיכיאטרי, אך מצבו נותר קשה ויציב.
שתי ועדות קודמות של המוסד לביטוח לאומי קבעו לג' נכות זמנית בתחום הנפשי לתקופה של כשנתיים וחצי. לאחרונה הגיע ג' לוועדה רפואית נוספת, בה ביקש לקבוע לו נכות צמיתה כדי שלא ייאלץ להופיע שוב בפני ועדות. גם הפסיכיאטר המטפל בו ציין במכתב לוועדה כי מדובר במצב קבוע שאין צפי לשינוי בו.
הוועדה תיעדה אצל ג' סימני חרדה, אי שקט, אפקט דיכאוני וירידה תפקודית קשה, ולאחר עיון במסמכים קבעה לו נכות נפשית קבועה בשיעור 40%, לצד 10% בגין טנטון – בשקלול 46%. קביעה זו הייתה עשויה להקנות לו גמלה חודשית קבועה בסך כ-2,600 שקלים, ועוד הטבות השמורות לנפגעי איבה.
אך בצעד מפתיע החליט המוסד לביטוח לאומי לערער על החלטת הוועדה שלו עצמו – זכות המוקנית לו על פי חוק. בערר נטען כי יש להותיר את נכותו של ג' כזמנית ולא להפוך אותה לצמיתה, משום שמצבו הנפשי טרם התגבש. הערר התקבל, והביטוח הלאומי האריך את נכותו הזמנית עד סוף שנת 2027 – כלומר למעלה מארבע שנים לאחר 7 באוקטובר. הוועדה אף הפחיתה את הנכות הזמנית ל-30%.
לטענת עו"ד קראוס, קביעת נכויות זמניות ארוכות לנפגעי ה-7 באוקטובר הפכה נפוצה מאוד, ובמקרים רבים רק גורמת לנזקים נוספים לנפגע. לדבריו, הותרת נפגע פוסט-טראומטי במסלול זמני מאלצת אותו לשוב ולהתייצב בפני ועדות רפואיות, להציג מסמכים ולשחזר את האירועים שחווה. "עבור נפגע פוסט-טראומה, עצם ההתייצבות החוזרת אינה פעולה טכנית גרידא, אלא אירוע שמציף מחדש את הטראומה ומערער את היציבות הנפשית לתקופות של שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים."
עו"ד קראוס עומל בימים אלה על הגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי.