אמנם במרבית המקרים התאונה נחשבת קלה, אבל חשוב לזכור שגם במצב כזה עלול להיגרם לעובד נזק כספי כבד. בנוסף ישנם לא מעט ישראלים שסביבת העבודה ואופי התפקיד שהם מבצעים גורמים לפגיעה מצטברת שמובילה בסופו של דבר למחלה. גם תאונות עבודה וגם מחלות תעסוקתיות מקנות זכות להגשת תביעה לקבלת פיצוי - ובכתבה זו תמצאו מידע שיעזור לכם להבין את מי תובעים, איך תובעים ומהם הפיצויים האפשריים.
באילו מקרים ניתן לתבוע פיצוי עבור תאונת עבודה?
על-מנת לקבל פיצוי בגין תאונת עבודה, נדרשת קודם כל הוכחה שאכן מדובר בתאונת עבודה - כלומר תאונה שהתרחשה תוך כדי עבודה, בדרך למקום העבודה או בדרך חזרה הביתה. מרכיב נוסף בכל תביעה הוא הוכחה שהגורם לנזק שממנו סובל האדם הוא אכן אותה תאונה, ולמעשה יש להוכיח קשר סיבתי מובהק בין התאונה לפגיעה. המרכיב השלישי הוא פירוט הנזקים שמהם סובל האדם. על-מנת למקסם את הסיכוי שהתביעה תתקבל, כלומר לעמוד בכל 3 התנאים הנ"ל, כדאי להיעזר בעו"ד לתאונות עבודה.
באילו מקרים מוכרת פגיעה בעובד כמחלה תעסוקתית?
גם במקרה של מחלה תעסוקתית, שמוכרת גם בשם 'מחלת מקצוע', תנאי הכרחי הוא הוכחת הקשר הסיבתי המובהק בין סביבת העבודה ומאפייני התפקיד לבין הפגיעה שממנה סובל האדם. בניגוד לתאונת עבודה, שהיא אירוע חד-פעמי שבמרבית המקרים קל להוכיח שהוא אכן התרחש, במקרה של מחלות מקצוע האתגר מורכב יותר.
עוד כדאי לדעת בהקשר זה שרשימת המחלות שניתן להכיר בהן כמחלות תעסוקתיות מצומצמת למדי. הסיבה לכך היא שחוק ביטוח לאומי לא עודכן למרות השינויים המשמעותיים בשוק התעסוקה. יחד עם זאת הפסיקה המקובלת בבתי המשפט מכירה גם במחלות שלא מופיעות ברשימה הרשמית. במקרה כזה ההגדרה היא 'מיקרוטראומה', וגם עבורה ניתן לקבל פיצוי. כך לדוגמה קלדנית שסובלת מפגיעה בשורש כף היד עקב ההקלדות המרובות לאורך שנים עשויה לקבל פיצוי בגין מיקרוטראומה זו.
את מי ניתן לתבוע בגין פגיעה בעבודה?
הגוף שמוסמך לפצות נפגעי תאונות עבודה ועובדים שלקו במחלות מקצוע הוא המוסד לביטוח לאומי. אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מרשלנות של המעסיק, אפשר לתבוע גם אותו במקביל להליכים מול הביטוח הלאומי. למעשה במרבית המקרים הנתבעת תהיה חברת הביטוח של המעסיק, וכדי לעמוד מול חברה גדולה שכזו נדרש עורך דין בקיא ומנוסה במיוחד.
אחד הדגשים החשובים בתביעת מעסיקים בגין רשלנות הוא הוכחה חד-משמעית שהעובד שנפגע לא לקח על עצמו סיכונים מיותרים או התנהל ברשלנות. כמו כן יש להציג את מחדלי המעסיק שהובילו לתאונה או לחילופין למחלת המקצוע.
איך לבחור נכון עורך דין לטיפול במקרים מסוג זה?
הפרמטר החשוב ביותר לבחירת עורך דין להגשת תביעת פיצוי בגין תאונת עבודה או מחלת מקצוע, נגד המוסד לביטוח לאומי ו/או המעסיק, הוא ניסיון. עו"ד מנוסה הוא עו"ד שנתקל בסוגים רבים של מכשולים כשטיפל במקרים דומים בעבר, ובהתאם הוא יודע גם להימנע מראש מחלק מהמהמורות וגם לדלג על אלה שצצות לאורך הדרך.
איכות הכרחית נוספת היא נחישות, ורצוי לוודא גם שעורך הדין הנבחר זמין - כדי שהתהליך לא יתעכב שלא לצורך. כמו כן כדאי לבחון את היכולת של איש המקצוע להסביר בצורה ברורה וסבלנית מהן האפשרויות שעומדות בפני הלקוח, מהם היתרונות והחסרונות של כל אופציה ומהם השיקולים לבחירה ביניהן.
מהו גובה הפיצויים בגין תאונת עבודה או מחלת מקצוע?
אחרי שמבינים איך בוחרים עורך דין טוב כדי לקבל את מלוא הפיצויים האפשריים, כדאי לדעת גם מהם הפיצויים עבור תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
המוסד לביטוח לאומי משלם תחילה דמי פגיעה עבור ימי העבודה שהעובד מפסיד בגין הפגיעה. הפיצוי מחושב בהתאם להכנסה ב-3 החודשים לפני הפגיעה, והוא משולם עבור עד 91 ימים. אם לאחר פרק זמן עדיין ישנה פגיעה משמעותית, ישנה זכאות לגמלת נכות - שיכולה להיות מענק חד-פעמי או קצבה חודשית קבועה.
מענק נכות ניתן למי שנקבעו לו בין 9 אחוזי נכות ל-19. עבור 20% נכות או יותר תשולם קצבה חודשית קבועה. גובה המענק הוא ממוצע ההכנסות ב-3 החודשים שלפני הפגיעה כפול 43, כפול 75% וכפול אחוזי הנכות. כך למשל אדם שהמשכורת שלו עמדה על 10,000 ש"ח ונקבעו לו 10% נכות יקבל 32,250 שקל (0.75*43*10%*10,000).
קצבת הנכות היא ממוצע ההכנסות ב-3 החודשים שלפני הפגיעה, כפול 75% וכפול אחוזי הנכות. כך למשל, עבור 30% נכות אדם שהשתכר 8,000 ש"ח יקבל מדי חודש מהביטוח הלאומי 1,800 שקל (0.75*8,000*30%).
כשמוגשת תביעה נגד המעסיק בגין רשלנות, בית המשפט קובע את גובה הפיצוי על סמך שורה ארוכה של פרמטרים. ביניהם: גילו של העובד, היקף הפגיעה בכושר ההשתכרות, חומרת הפגיעה, חומרת הרשלנות ועוד. עו"ד מומחה לתאונות עבודה ולדיני נזיקין יפרט את כל הנזקים שנגרמו לעובד וכך יסייע לו לקבל את הפיצוי הכספי המרבי האפשרי.