אם אתם מוצאים את עצמכם מתעוררים לאחר 8 שעות שינה ועדיין מרגישים עייפים, יתכן מאוד שאתם סובלים מדום נשימה בשינה אשר קרוי גם: הפרעת נשימה חסימתית שינה. מדובר על הפרעה שלא מאפשרת לגוף לנוח ועל כן, חשוב מאוד שתיגשו לאבחון מסודר ואם אכן יתגלה שאתם סובלים מהפרעה זאת, תקבלו טיפול מתאים.

כלים

 

מהו דום נשימה בשינה?

כאמור, בשפה הרפואית מדובר על תופעה שקרויה: "הפרעת נשימה חסימתית בשינה. אדם שסובל מהפרעה זאת סובל למעשה מהפסקות נשימה במהלך השינה שלו בשל חסימה בדרכי הנשימה העליונות. מחקרים מראים כי 2-4 אחוזים מהגברים סובלים מהפרעה זאת ולעומתם רק 1 עד 2 אחוזים מהנשים סובלות מהפרעה זאת. חשוב לדעת כי דום נשימה בשינה היא תופעה בעלת פוטנציאל נזק רב ומשמעותי. כל אדם שלא נושם טוב בשינה וחווה הפסקת נשימה בשינה יכול להיחשף לסיכונים וסיבוכים שונים כגון: עלייה בלחץ הדם, סיכון להתפתחות של מחלות לב שונות, סיכון לאירוע מוחי, נדודי שינה, עייפות רבה במהלך היום, חוסר ריכוז, עצבנות, ירידה בחשק המיני, נחירות ועוד.

הגורמים לדום נשימה בשינה

ישנם גורמים רבים לדום נשימה בשינה כאשר הגורם הראשי הוא השמנת יתר שגורמת לשקיעת שומן בקירות של הלוע וכן יוצרת לחץ חיצוני על רקמות השומן בצוואר. גורמים נוספים תלויים במבנה של הפה והלסת וכן בגנטיקה כגון: בסיס לשון שחוסם את דרכי האוויר העליונות, מבנה לסת תחתונה והעמדה שלה ביחס ללסת העליונה, שקדים מוגדלים, חסימת דרכי האוויר באף ועוד.

כיצד מאבחנים דום נשימה בשינה?

מכיוון שמדובר על תופעה שמתרחשת בשינה יש צורך לבצע בדיקה במעבדת שינה אשר מנטרת וקובעת את מספר הפסקות הנשימה, את רמת הרוויה של החמצן בדם של המטופל, את לחץ הדם במהלך השינה וכן פרמטרים רבים אחרים. חומרת ההפרעה נקבעת על פי מדד שסופר את מספר ההפסקות המלאות בנשימה או את ההפסקות החלקיות במהלך שעת שינה בודדות ואת התוצאות מחשבים לפי החלוקה המקובלת. עד 4 הפסקות מלאות או חלקות לשעה נחשבות למצב נורמלי, 5-14 הפסקות חלקיות או מלאות בשעת שינה נחשבות לחומרה קלה, חומרה בינונית תהיה עם 15-29 הפסקות חלקיות או מלאות בשעת שינה ואילו הפרעה חמורה תאובחן אצל מי שנמצאו אצלו 30 הפסקות נשימה בשעה ומעלה.

כיצד מטפלים בדום נשימה בשינה?

הרופא הוא זה שיתאים את סוג הטיפול לכל מטופל וזאת בהתאם לחומרה של ההפרעה שאובחנה אצלו. כאשר מדובר על מקרים קלים עד בינוניים ההמלצה הראשונה תהיה לרוב לשנות אורח חיים לבריא יותר, להפחית במשקל, לאכול בריא יותר, לשמור על שגרת כושר גופני, להפסיק לעשן במידה ומעשנים ועוד. כמו כן, יש צורך לנסות שינוי בתנוחת השינה. אם יש צורך הרופא יפנה לניתוח אצל רופא אף אוזן גרון או ישלח את המטופל לרופא שיניים שיתאים לו התקנים אוראליים שיקלו עליו את המצב. במקרים חמורים יותר הטיפול המומלץ יהיה שימוש במכשיר Cpap. מדובר על מכשיר אשר מזרים אוויר בלחץ חיובי בתוך צינור אשר מחובר למסכה שמרכיבים על האף במהלך השינה. המכשיר המדובר יכול לסייע לאדם לקבל את החמצן שחסר לו במהלך הלילה בשל הפסקות נשימה ולישון בצורה טובה יותר.