סוגים של זכוכית משוריינת ואיך זה באמת עובד?
ישנן דרגות שונות של זכוכית משוריינת בהתאם ליכולתה לחסום ולעצור סוגי תחמושת שונים, בקטרים שונים ומכלי נשק שונים. הזכוכית המחוסמת החלשה ביותר עמידה כנגד כדור של 9 מ' שנע במהירות 430 מטרים לשנייה שנורה מתוך אקדח, והזכוכית החזקה ביותר תצליח לעצור גם 5 פגיעות ישירות שנורו מרובה צלפים. מכיוון שהמנעד כל כך רחב, חשוב מאוד לדייק את הצורך בזכוכית המחוסמת ובהמשך לכך, לבחור את הזכוכית ברמה הנכונה ביותר לאותו צורך ספציפי.
אבל איך זה בכלל עובד בפועל? נשמע מעניין, אנחנו יודעים. בכל זאת מדובר בזכוכית חזקה הרבה יותר שמצליחה לעצור תחמושת מלפגוע בבני אדם. ובכן, הבה נלמד:
- שכבות – זכוכית מחוסמת בנויה ממספר שכבות זכוכית, ביניהן משולבים חומרים פלסטיים שקופים; PVB, פולי-קרבונט, פוליאוריתן ועוד רבים. חומרי הפלסטיק הללו מפזרים את ההדף הבליסטי ועוצמת הפגיעה, כך שהתחמושת נעצרת מלחדור את הזכוכית. כלומר, חומרי הפלסטיק הללו גמישים מאוד וברגע שאובייקט פוגע בזכוכית, הם 'נעים' ביחד איתו, בולמים את הפגיעה ומפזרים את עוצמתה.
- פחות מובן? – דמיינו את עצמכם במשחק כדור מלא באקשן, כשלפתע נזרק אליכם כדור במלוא המהירות שאתם חייבים לתפוס כדי לנצח את המשחק. כדי לוודא שתתפסו אותו, הדבר שעליכם לא לעשות הוא להשאיר את היד במקומה, שכן הכדור יפגע בה (וזה כנראה עומד לכאוב) וימשיך הלאה לפני שבכלל תספיקו לתפוס אותו. מה כן יש לעשות? מדובר בתהליך לא מודע במהלכו המוח שולח פקודות ליד החזקה שלנו, שנשלחת אל עבר על מנת לתפוס אותו. היד שלנו סופגת את הפגיעה, עוצרת את תנועת הכדור והוא נשאר אצלנו.
אבל מי בכלל צריך את כל זה?
במדינה כמו שלנו, זכוכית משוריינת היא מוצר חובה בשלבים מסוימים בחיים ובמקומות מסוימים. למשל, הצבא שלנו עושה שימוש בזכוכיות שכאלו ברכבים צבאיים ובמגנים משטרתיים. בנוסף, אוטובוסים באזורים שונים בארץ מאופיינים בחלונות משוריינים, ואף רכבים של פוליטיקאים, אנשי ציבור ואחרים שחייהם עלולים להיות תחת סכנה.
בנוסף, זכוכית משוריינת מותקנת בחדרי ביטחון, מעבדות שבהם מבצעים ניסויים מסוכנים, תאי צפייה באירועי תרבות שבהם נשקפת סכנה ברמה כלשהי מפני פגיעה, במקלטים ועוד. אפשר לומר שבאופן טבעי, ישראל היא מעצמה בכל הקשור לתעשיית הזכוכיות המשוריינות ובכל שנה נוצרים עוד ועוד חידושים בתחום שמטרתם אחת ויחידה – להגן על חיי אדם.