ענת פלדמן
אז בשביל מה בעצם צריך רכב? כדי לנסוע! ועדיף עם ריח של אוטו חדש, כזה שיש בדיוק אחרי שקורעים את הניילונים. כל מה שצריך כדי להשיג אחד כזה זה בסך הכל שינוי גישה – ובבקשה, רכב חדש לשימושכם בכל רגע נתון ואם תרצו – אפילו בלי הפתעות כספיות בדרך. באירופה, 90% מן הרכבים הם רכבים אשר נרכשו מחברות ליסינג פרטי. בארה"ב מדובר על 60% ורק בארץ אנחנו עדיין מדשדשים על גבול ה-50%. לא צריך להיות פראייר כדי להבין שדרוש פה שינוי גישה יסודי.
האם רכב הוא נכס או שירות?
בארץ עדיין רווחת הגישה כי רכב הוא נכס ולא שירות, אבל האם הגישה הזו היא בכלל נכונה?
נכס בר קיימא הוא כזה שהשקעה בו מניבה רווחים ומגדילה את נכסי האדם. לעומת זאת – רכבים מאבדים עשרות אחוזים מערכם בשנים הראשונות, עולים לא מעט כסף בכל חודש בהוצאות ביטוח, תחזוקה ותפעול. שינויים במבנה המיסוי על הרכבים הפכו את מחירי הרכבים החדשים לזולים יותר ומתחרים רציניים לרכבים ותיקים אשר מככבים שנים רבות על הכבישים והצורך בהחלפת הרכב לדגם חדש, בטוח וחסכוני יותר מדי כמה שנים גורמת הרבה כאבי ראש, אבדן עבודה ועוגמת נפש לאנשים פרטיים המנסים, לעתים ללא הצלחה, למכור את רכבם במחיר הגון. ויש גם את הטסט השנתי – כאב ראש לא קטן בזכות עצמו.
גישה אחרת שכבר תופסת בעולם היא הגישה שרואה ברכב שירות שאפשר לרכוש. כשרוכשים שירות מצפים לקבל תמורה הוגנת תמורת סכום ידוע מראש אבל השירות אינו נתפס כחלק מהנכסים של האדם. רכב משמש אותנו כדי להגיע ממקום למקום, להסיע ילדים והורים, לסחוב קניות, לצאת לטיולים ולהורים בסופי שבוע, להגיע למקום העבודה או הלימודים ולחזור ממנו. בשביל זה אנחנו צריכים רכב. מילת המפתח היא רכב אשר משמש אותנו.
חשבו על עולם שלא צריך לחסוך כל השנה כי מגיע החודש הארור ההוא שבו צריך פתאום להתמודד עם כל הוצאות הרכב ולהוציא סכומים מטורפים על ביטוח חובה וביטוח מקיף, תשלום רישיון רכב ואגרת טסט וכמובן טיפול שנתי והכנה לטסט. חשבו על עולם שבו אתם יודעים שכל חודש תוציאו את אותו הסכום בדיוק על האפשרות להשתמש בכל רגע נתון ברכב שחונה לכם בחנייה ומיועד לשימושכם בלבד, בלי הפתעות. חשבו על עולם שבו כל שלוש שנים אתם מקבלים רכב חדש מהניילונים שחונה לכם בחנייה, עם כל השדרוגים של רכב חדש בנושאי בטיחות ונוחות. חשבו על עולם שבו כדי להגיע למצב הזה של רכב חדש מהניילונים כל שלוש שנים לא תצטרכו להכנס לכאבי הראש המיותרים של ניסיונות מכירת הרכב הקודם, סינון סוחרים ממולחים, איבוד זמן על לקיחת הרכב לבדיקה, טלפון שלא מפסיק לצלצל ופגישות עם כל עם ישראל שבא לראות אבל לא לקנות. זה אפשרי וקוראים לזה ליסינג.
יש ליסינג מימוני ויש ליסינג תפעולי – מה מתאים לכם?
אפשר לחלק ליסינג פרטי, כזה המיועד לאנשים פרטיים ולא עבור חברות, לשני סוגים: מימוני ותפעולי. ראייה אולי נכונה יותר היא להסתכל על הנושא בתור סקאלה: בליסינג מימוני, חברת הליסינג משתמשת בכח הקנייה שלה מול יבואני הרכב על מנת להשיג הנחות בקניית הרכבים. כיום, חברות הליסינג מציעות שלל דגמים, מותגים ורמות אבזור, בדיוק בהתאם לביקוש הקיים אצל הצרכנים. ההנחות הללו מיתרגמות לאפשרויות תשלום נוחות. עסקת ליסינג מימוני כוללת מספר אלמנטים: מקדמה, תשלום חודשי, משך, יתרה. לדוגמה, אפשר לשלם על רכב חדש מהניילונים רק, נאמר, 10% מהערך של הרכב. 50% נוספים מהערך משלמים בתשלומים חודשיים קבועים ושווים הנפרסים למשך שלוש שנים. בסיום התקופה היתרה עומדת על 40% מערך הרכב - אבל כאן מגיע השוס: במקום לשלם ולהישאר עם הרכב, אפשר לבצע טרייד אין עם חברת הליסינג ותמורת הרכב הישן לכסות לא רק את יתרת התשלום אלא גם חלק מהמקדמה על הרכב החדש שתקבלו. בלי כאב ראש קיבלתם רכב חדש לשימושכם כל שלוש שנים בלי להתרוצץ ולנסות למכור, בלי לשלם יותר מדי מראש ולמעשה חסכתם לא מעט כסף בדרך.
מה נשאר? כל כאבי הכיס (והראש) של תשלומי הביטוח, רישיון הרכב, הטסט, הטיפולים והתיקונים. פה נכנס הליסינג התפעולי למשחק: במקום לשלם סכום לא ידוע של כמה אלפים טובים פעם בשנה, חברות הליסינג עושות עבורכם את העבודה. כח הקנייה משחק לטובתן לא רק מול יבואני הרכב אלא גם מול חברות הביטוח, השמאים והמוסכים. אתם מבחינתכם משלמים תשלום חודשי ידוע וקבוע תמורת השימוש השוטף ברכב, היתר עליהם. הם ידאגו לקחת את הרכב לטיפול, להעביר אותו טסט, להתחשבן מול חברת הביטוח וכל יתר הנושאים שלא באמת צריכים להדאיג את מי שמטרתו היא השימוש (זוכרים את המילה הזו?) ברכב.
אפשר לנסוע ולהחליף לרכב חדש כל שלוש שנים בלי להכנס להוצאות חד פעמיות יקרות. תשלום חודשי קבוע תמורת שימוש שוטף, והריח של הרכב החדש – עליכם.