הבנק העולמי פרסם היום דו"ח הקורא לחזון חדש עבור המשק הפלסטיני שיכול להגדיל את הצמיחה לממוצע של 7% בשנה. בעודו מכיר בחשיבות המכרעת של הסדר מדיני טוען הדו"ח כי נקיטת אמצעים מסוימים בטווח הבינוני יכולה ליצור תחומים חדשים של פעילות כלכלית, למשוך השקעות פרטיות, ליצור מקומות עבודה ולשפר את רמת החיים באופן משמעותי.

מרינה ווס (צילום: הבנק העולמי)מרינה ווס (צילום: הבנק העולמי)“השקעה מוגדלת והגדלת מספר מקומות העבודה יובילו לשיפור רמת החיים. ללא שינוי של ממש במדיניות, צופה הדו"ח צמיחה שנתית ממוצעת של 2-3% בלבד, נמוכה מקצב גידול האוכלוסיה. יחד עם זאת, במאמצים נחושים ניתן למשוך השקעות, לייצר מקומות עבודה, להפוך את מגמת הירידה ולעצב מחדש את המשק,” אומרת מרינה ווס, מנהלת אזורית - הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.

הדו"ח מבוסס על מודל כלכלי בעל מסגרת זמן של עשר שנים, ובודק את השפעתם של הסרת מגבלות ואילוצים על המשק הפלסטיני. על פי הדו"ח, עד שנת 2025 תהיה התמורה הכלכלית והחברתית של הצעדים הללו עצומה, ותוביל לשיעור צמיחה שנתי של 6% בגדה המערבית ו-8% ברצועת עזה ויצירת כ-50,000 מקומות עבודה בגדה וכ-60,000 מקומות עבודה ברצועה עזה.

בהסתכלות קדימה, המגזר הפרטי יהיה המנוע המרכזי לגידול ויצירת מקומות עבודה. כדי שזה יקרה, על ממשלת ישראל, הרשות הפלסטינית והקהילה הבינלאומית ליצור סביבה תומכת עסקים שתחזק את הצמיחה.

הדו"ח מפציר בצדדים לפעול בתחומים הבאים, שלהם פוטנציאל נרחב לשיפור ההשקעה והצמיחה:

  • שיפור וייעול ההליכים בצד הישראלי של מעברי הגבול: עלויות הסחר הממוצעות לכל פעולה עבור חברה פלסטינית גבוהות כמעט פי שלוש מאשר עבור חברה ישראלית, ותקופת הייבוא אורכת כמעט פי ארבע.
  • הערכה מחודשת של רשימת הסחורות הדו-שימושיות (כאלו שיש להן גם שימוש אזרחי וגם שימוש צבאי): ניתן להפוך את הרשימה ליותר ספציפית ויותר מובנת כדי שסוחרים פלסטינים יוכלו ביתר קלות למצוא בה את המידע הדרוש להם ולדעת לאילו סחורות דרוש אישור מיוחד.
  • הסרת הגבלות הגישה לפלסטינים לשטחי C – צעד שיאפשר לעסקים פלסטינים לנצל את השטח הרציף היחיד בגדה המערבית ואת יתרונותיו היחסיים בתחומי החקלאות, הכרייה והתיירות.
  • הסרת המצור על רצועת עזה – צעד שיפתח את הרצועה למסחר, הנחוץ בדחיפות לשיקום תשתיותיו וכלכלתו ולשיפור רמת החיים הירודה מאד של תושביו.

הקלת הגבלות חיצוניות אלה עשויה להגדיל את המשק ב-36% בגדה ו-40% בעזה עד 2025.

בחזית הפנים פלסטינית סדרי העדיפות כוללים:

  • רפורמה ברגולציה על העסקים והסדרי הרישוי המשפיעים על עלויות לעסקים בשטחים הפלסטיניים.
  • השקעה בהכשרה מקצועית כדי לגשר על פער המיומנויות בשוק העבודה.
  • האצת קצב רישום הקרקעות כדי לשחרר הרבה יותר ממשאב זה למרחב הכלכלי.
  • חיזוק הממשל ורפורמות פיסקליות כדי לאפשר לכלכלה לתפקד ביעילות, כולל ייעול התעסוקה במגזר הציבורי, שיפור גביית המיסים ושחרור משאבים שיספקו תשתיות מספיקות ושירותים ציבוריים משופרים.

הקלת הגבלות פנימיות אלה עשויה להשיג צמיחה מצטברת של כ-24% בגדה המערבית ו-30% ברצועה עד 2025. המדינות התורמות יכולות לשחק תפקיד חשוב על ידי התחייבות לגישה מערכתית, שתתן מענה למגבלות הקיימות ותאפשר למגזר הפרטי לשגשג ולהפוך למנוע צמיחה ברת קיימא.

אם הצדדים יפגינו מחוייבות רצינית, יש סיכוי אמיתי ומבטיח לתוצאות בטווח הבינוני. הדו"ח מזהיר כי התעלמות ממשבר התעסוקה המחמיר יגביר את אבטלת הצעירים, הגבוהה ממילא, העומדת על שיעור של 42%. אי התייחסות למסקנות הדו"ח תוביל לכך שכמעט מחצית מכוח העבודה של עזה יהיה מובטלת עד 2025. "אוכלוסיה מובטלת היא מתכון לתסיסה, תסכול ואף גרוע מכך. הדבר לא ישרת אינטרס של אף צד", הוסיפה ווס.

דו"ח הבנק העולמי יוצג לוועדת הקישור אד הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית ב-18 בספטמבר, בניו יורק, בפגישת המדינות התורמות אשר תדון במדיניות הסיוע הפלסטיני לצרכי פיתוח.