פנחס עמר, בן 65 מהקריות ואב לשלושה, רגיל להתמודד עם אתגרים שהחיים מזמנים לו. עמר, שנולד עם בעיה בעינו, איבד את הראיה בגיל צעיר, וחרף המגבלה הצליח לבנות לעצמו חיים מלאים ועשירים. לפני כעשור אובחן עמר עם ציסטה על הלבלב. מה שהסתבר בזמנו כגידול שפיר, אילץ אותו לעבור כריתה חלקית של הלבלב ולהתמודד עם התאוששות מהניתוח גדול ומורכב. אולם, האתגרים המשיכו להגיע. לאחרונה התבשר עמר כי נמצא גידול נוסף בלבלב שלו, הפעם מדובר בגידול ממאיר. הברירה שניתנה לו על ידי מספר רופאים איתם הוא התייעץ הייתה חד משמעית – כריתה מלאה של הלבלב על מנת להימנע ממצב מסכן חיים. ההשלכות של המהלך הזה היו הפיכתו של עמר, בן רגע, לחולה סוכרת מסוג 1, התלוי לחלוטין באינסולין.
הלבלב הוא האיבר האחראי לייצור הורמון האינסולין בגופנו, כאשר תפקיד האינסולין הוא להכניס את
הסוכר המגיע למחזור הדם אל תאי הגוף. בחולי סכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים), תוקפת המחלה את התאים המייצרים אינסולין בלבלב והורסת אותם. עם כריתת הלבלב במקרה של עמר, נוצר בגופו מצב דומה לזה המתרחש במחלת סוכרת מסוג 1, וכך הוא נאלץ להתמודד באופן מידי עם מהלך מחלה מורכב איתה מתמודדים החולים בה במשך שנים ארוכות.
"ניהול הטיפול באינסולין לחולי הסוכרת הינו מורכב ודורש מיומנויות רבות", מסבירה רחל שנטל, אחות מתאמת סוכרת מבוגרים ברמב"ם ומומחית קלינית בסוכרת, "אבל הדרכת מטופל עיוור לבדיקות סוכר מרובות והזרקת אינסולין 4 פעמים ביום, היא משימה מאתגרת במיוחד עבור המטופל והצוות. קיימת חשיבות רבה לנושא ההדרכה לניהול הטיפול בסוכרת, המתבצעת ע"י אחיות במסגרת האשפוז, כשהמטרה היא להביא את המטופל לעצמאות בהזרקה, ושחרור בטוח לקהילה. במקרה של המטופל שלנו הייתה לכך חשיבות גדולה במיוחד".
כאמור, אחת הבעיות העיקריות שעמדה בפני עמר במצב החדש, היתה עיוורונו, אבל עמר שאינו נמנה על אלו המרימים ידיים, מצא יחד עם הצוות המטפל ברמב"ם דרך יצירתית, לעקוף את המכשול: שימוש בחושים אחרים. במהלך האשפוז שלאחר הניתוח, קיבל עמר מספר הדרכות על טכניקת ההזרקה, כאשר מפאת עיוורונו, הדגש היה בשימוש בחוש השמיעה לקביעת מספר היחידות, ועל חוש המישוש כדי להבדיל בין סוגי האינסולין. כדי לסייע לעמר במשימה, פנה פרופ' נעים שחאדה, מנהל מכון אנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם, לחברת דין דיאגנוסטיק, אשר נענתה לבקשתו ותרמה למטופל "מכשיר למדידת סוכר מדבר", המעדכן תוצאות של מדידת סוכר בדם באמצעות שמע (אודיו). החברה אף סיפקה הדרכה לעמר בשימוש במכשיר.
"מדובר באדם יוצא דופן, שבמרכז תפיסת עולמו עומדת העצמאות", מציין פרופ' שחאדה ומוסיף, "הוא הדגיש לאורך ההדרכות שהדבר החשוב לו ביותר הוא לא להיות תלוי בסביבה שלו. התפקיד שלנו הוא לסייע למטופל להתגבר על המכשול ובאמצעות הדרכה מכוונת לצרכיו ואספקת ציוד מותאם, לאפשר לו להמשיך ולהיות עצמאי".
ממיטת אשפוזו במערך הכירורגי ברמב"ם, עמר ממשיך לשמור על אופטימיות: "נאלצתי לקבל בחירה לא פשוטה, אבל במצב מסכן חיים לא לוקחים סיכונים", הוא אומר ומוסיף, "בעזרת הצוות הרפואי והסיעודי הצלחתי להסתגל למצב החדש בתוך כמה ימים. למען האמת זה נשמע הרבה יותר מפחיד ממה שזה באמת. לא היה פשוט להתכונן לסיטואציה כזו, אבל אחרי שמתאוששים מסתכלים לכאב בעיניים. זו המציאות ועם זה צריך להתמודד".