מאות מקרי שבץ מוחי מגיעים מידי שנה לרמב"ם, המשמש כמרכז-על של צפון. לצד היכולות הטיפוליות המפותחות שיש בביה"ח, למודעות לסימנים מקדימים יש חשיבות מכרעת בהצלת חיים. מגמת עלייה של עשרות אחוזים במספר הטיפולים ברמב"ם מראה: הציבור מפנים את המסר החשוב. אירוע מוחי הינו מגורמי הנכות הנפוצים ביותר בעולם המערבי ואחד משלושת הגורמים השכיחים לתמותה. הזמן שחולף הוא גורם מכריע בטיפול בשבץ המוחי ובמקרים רבים הוא ההבדל בין חיים ומוות.

כלים
מימין לשמאל: פרופ' דוד ירניצקי, מנהל מח' נוירולוגיה ברמב"ם, פרופ' משנה גרגורי טלמן, ראש צוות שבץ ברמב"ם ד"ר איתן אברגל. צילום: פיוטר פליטר
מימין לשמאל: פרופ' דוד ירניצקי, מנהל מח' נוירולוגיה ברמב"ם, פרופ' משנה גרגורי טלמן, ראש צוות שבץ ברמב"ם ד"ר איתן אברגל. צילום: פיוטר פליטר
בשנתיים האחרונות נרשמה ברמב"ם עליה של עשרות אחוזים במתן טיפול במקרי שבץ מוחי, הן תרופתי הן בצנתור והן בשילוב של שניהם, כאשר המשמעות היא תקווה ליותר אנשים להינצל מהשלכות הלא פשוטות של המחלה. הסבר למגמה, לפי מומחי רמב"ם, היא המודעות שהולכת ומתפתחת בקרב הציבור והצוותים הרפואיים לחשיבות הגעת החולים בפרק זמן סביר מרגע תחילת האירוע, אל בית החולים. הנתונים נחשפו ביום עיון שנערך בשבוע שעבר ברמב"ם תחת הכותרת: "גישה מודרנית לאבחון וטיפול של אירוע מוחי איסכמי חריף" ובו לקחו חלק מומחים המעורבים בטיפול בשבץ מרמב"ם ומחוצה לו.

85% ממקרי השבץ המוחי הם "איסכמים" (אוטם) שנגרמים כתוצאה מחסימת זרימת הדם על ידי קריש דם. כאשר מתרחש שבץ מוחי איסכמי, ניתן לקבל בבתי חולים רבים טיפול באמצעות הזרקת חומר ממיס קרישים לווריד, עד ארבע וחצי שעות מתחילתו של האירוע המוחי (IV.tPA). צנתור מוח, הליך מורכב ועדין של שליפת הקריש החוסם מן המוח, הוא האפשרות היחידה להרחיב את חלון הטיפול  לשש שעות, ולעיתים לשמונה שעות. הטיפול זמין רק במספר מרכזים רפואיים בישראל, ביניהם רמב"ם.

מנתוני ביה"ח עולה כי בין השנים 2014-2016 נרשמה עליה של 112% בטיפול תרופתי לשבץ מוחי (IV.tPA) במטופלי רמב"ם. עליה משמעותית נרשמה גם בקרב המטופלים אשר נזקקו לצנתור מוח בפרק זמן זה, כשהיא עומדת על 115%. אחוז המטופלים שטופלו באופן משולב בהזרקת חומר ממיס קרשים וצנתור מוח עלה גם הוא באותן השנים, בשיעור של 177%.

במהלך שנת 2016 אושפזו ברמב"ם 697 חולים עם אירוע מוחי איסכמי חריף, כאשר מתוכם 156 (22.4%) קיבלו טיפול טרומבוליטי (תרופתי) או טיפול מכני (צנתור מוחי) או שילוב של שניים. אחוז זה הוא גבוה ביותר שנרשם ברמב"ם אי פעם ומשתווה לנתונים המספריים הטובים באולם.

"יותר מטופלים מגיעים בפרקי זמן קצרים מרגע תחילת האירוע המוחי, ומאפשרים לנו בעצם לטפל בהם בצורה מיטבית", מסביר פרופ' משנה גרגורי טלמן, ראש צוות שבץ ברמב"ם, "המודעות בקרב הציבור לסימנים המקדימים ולחשיבות ההגעה לביה"ח בזמן עלתה ואיתה האפשרות שלנו להציל חיים. במשך שנים יצאנו בקמפיינים להעלאת המודעות ונראה שזה עובד. הנתונים מדברים בעד עצמם".

לצד ההבנה מצד המטופלים כי עליהם למהר ולהתפנות לבית החולים, גם צוות האמון על הטיפול בחולי שבץ ברמב"ם עושה מאמצים לצמצם את טווחי הזמנים בטיפול בחולים הללו, עם הגעתם לחדר המיון. כבר לפני שבע שנים פתחו ברמב"ם גישה ייחודית הנקראת "המסלול האדום", שהפכה למודל טיפולי מעורר עניין, המקצר את זמני הטיפול בחולים ומעלה את אחוזי הצלחת הטיפול באופן משמעותי.

גם בתחום הטכנולוגיה הרפואית, רמב"ם משקיע מאמצים בתחום השבץ המוחי. לאחרונה הפך ביה"ח לראשון בישראל שהצטייד במכשיר שיקוף חדשני מתוצרת חברת סימנס. המכשיר, שהותקן ביחידת האנגיו של בית החולים, מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית בכל הקשור ליכולת הטיפול במקרי שבץ מוחי, ומאפשר קיצור של 50% מזמן השיקוף ושיפור של 75% ביכולת לזהות חסימות כלי דם קטנים במוח.

"אין ספק שהטיפול בשבץ מוחי מזמן לנו אתגרים רבים", אומר ד"ר איתן אברגל, מ"מ מנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ברמב"ם בה מבוצעים צנתורי המוח בביה"ח, "כאשר חלון הטיפול שלנו רחב יותר אנחנו יכולים לטפל טוב יותר במקרים הללו. כל דקה שעוברת יכולה להיות קריטית עבור המטופלים שלנו. העלייה בנתונים פירושה שיותר אנשים הגיעו בזמן ונמצאו מתאימים לטיפול בצנתור מוח. בתרגום פשוט ממספרים למילים – ליותר אנשים יש תקווה".

בתמונה: ד"ר איתן אברגל, מ"מ מנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ברמב"ם ודנה בר-און, מרדימה בכירה, בהליך של צנתור מוחי. צילומים: פיוטר פליטר