התנועה לזכויות דיגיטליות מגישה את העתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי - "המאגר הביומטרי פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה והופך את כלל אזרחי ישראל לחשודים. אסור לתת לזה לקרות" התנועה לזכויות דיגיטליות הגישה היום עתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי.

כלים
עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גלעד אילוז
עו"ד יהונתן קלינגר, צילום: גלעד אילוז

עו"ד יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות, המייצג את העותרים הסביר היום את מהות העתירה: "המאגר הביומטרי פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה בישראל. מרגע כניסת המאגר לתוקף כולנו נכנסים לרשימה שחורה של חשודים פוטנציאליים. הכלל בדמוקרטיה שלנו היה עד היום פשוט למדי- אם לא עברת על החוק, אינך נכנס לרשימה של חשודים. המדינה סומכת עליך. אך מהרגע שהמאגר נכנס לתוקף כולנו הופכים לחשודים. חשודים בזיוף התעודות וחשודים בביצוע פשעים שהתבצעו בקרבתינו. החזקה שאזרח אינו עבריין והוא חף מפשע עד אשר יוכח אחרת מתהפכת עם הקמת המאגר. כולנו חשודים. ואת זה צריך לבטל".

את העתירה לבג"ץ מגישה התנועה לזכויות דיגיטליות לאחר מאבק בן עשור שנים בחוק. את המשאבים לעתירה גייסו בתנועה לזכויות דיגיטליות מציבור הגולשים אשר תרמו כ- 115 אלף ₪ בקמפיין מימון המונים שהתקיים מוקדם יותר השנה. העתירה מונה את כשלי המאגר הביומטרי ועומדת על הסכנות הצפויות לבטחון המדינה, לבטחון האישי של אזרחי ישראל ומדליפת מידע מהמאגר. עוד עוסקת העתירה בעובדה כי לא נערך דיון ראוי בחלופות למאגר, לא הובררה נחיצות המאגר ומדגישה את המחדלים הקשים בחקיקת החוק. כמוכן מביאה העתירה את התנגדותם המוחצת של מומחים בתחום, את עצומות המדענים השונות ודו"ח המומחים אשר הראו מעל לכל ספק את הבעייתיות הקשה של המאגר הביומטרי.

בין העותרים בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל, אסף כץ, איש היי טק, דורון אופק, מומחה אבטחת מידע, מנהל Suse ישראל, פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואונ' וושינגטון, דורון שקמוני, איש אבטחת מידע, מייסד איגוד האינטרנט ולשעבר ארכיטקט ראשי של פרויקט ממשל זמין בממשלת ישראל וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים.

בין הדברים נכתב בעתירה כי: "... העתירה שבנדון עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את בטחונם של תושבי ואזרחי ישראל...הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע. יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה ... אין חולק כי הנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום... כל האמור לעיל מביא למסקנה שההחלטה להקים את המאגר חורגת באופן קיצוני מסבירות וממידתיות, ואין לה כל תכלית ראויה או רציונלית, ומשכך אין ברירה אלא לבטלה בטרם ייגרמו נזקים חמורים ובלתי הפיכים לתושבי ישראל..."

בועז ארד, העותר מס' 1 כנגד המאגר הביומטרי אמר הבוקר כי: "העתירה שהגשנו הבוקר היא יריית הפתיחה של מאבק משפטי חשוב מאין כמוהו לא רק על החופש, הביטחון והפרטיות של אזרחי ישראל, אלא גם על דמותה של המדינה. הנחת היסוד לפיה המאגר הביומטרי הוא הפתרון היחידי לבעיית גניבת הזהויות, הוכחה זה מכבר בידי שלל מומחי אבטחת מידע כהנחה משוללת יסוד ומסוכנת, שביכולתה להפוך תוך זמן קצר את מדינת ישראל למדינת 'האח הגדול' בה כל צעד ושעל של אזרחיה עשוי לעבור תיעוד על פי דרישת הרשויות. לבג"ץ לעצור את הקמתו של המאגר המסוכן הזה ולהיאבק על זכותם הבסיסית של אזרחי ישראל לחיות בחופשיות, בביטחון ובפרטיות".