בספרה האקדמי החדש: "אהבה זמנית" Temporal love, חקרה ד"ר מירה משה מאוניברסיטת אריאל את השפעת תפיסות הזמן על יחסים רומנטיים ובכך מתווה דרך חדשה לבחינת הזוגיות שלנו' קשרים רומנטיים נתפסים בעיננו פעמים רבות כספונטניים, כטבעיים וכמתרחשים מאליהם. אלא, שבמידה רבה קשרים רומנטיים מבוססים על תפיסות והטיות זמניות של בני הזוג המעורבים בקשר.

כלים
אהבה זמנית - ד"ר מירה משה
אהבה זמנית - ד"ר מירה משה

בספרה החדש "אהבה זמנית", עוסקת ד"ר מירה משה, סוציולוגית וחוקרת תקשורת באוניברסיטת אריאל, בהשפעה של תפיסות הזמן האישיות, חברתיות ותרבותיות שלנו על בניית הקשרים הרומנטיים בהם אנו מעורבים.

"הנטיה של בני אדם היא לייצר לעצמם תפיסת זמן ייחודית המושפעת מאישיותם ומהתרבות ממנה הם מגיעים. תפיסת הזמן שלנו היא המניעה אותנו בקשר, גורמת לנו לפרשן מצבים בצורה מסוימת, וגורמת לנו להיות אקטיביים או פסיביים בקשר הזוגי. יש חשיבות רבה בהבנת השפעת הקשר החברתי-תרבותי של תפיסות זמניות על הקשרים הרומנטיים שלנו. תופעות שמוכרות לנו כיום ניתנות לניתוח על ידי הבנה של ההקשרים החברתיים- תרבותיים כיום. כגון הנטיה של צעירים כיום, יותר מאשר אי פעם בעבר, להיכנס יותר בקלות ולמשך זמן רב יותר למערכות יחסים רומנטיות שלא במסגרת של נישואין ולהאריך את טווח הזמן הלא-משפחתי שלהם, כפתרון זמני, על חשבון מחויבות רומנטית לטווח ארוך. זוהי דוגמא לתופעה שניתנת להסבר על פי תפיסות זמן שונות", מסבירה ד"ר משה.

"ידוע שכל אחד מגיע מתרבות אחרת ומושפע ממנה. הדגש שאני מביאה בספר הוא ההתייחסות של האנשים לאלמנט הזמן על פי התרבות ממנה הם מגיעים. יש אנשים שחיים תמיד את העבר, אנשים שחיים בהווה ואנשים שתמיד מודאגים מהעתיד. אנחנו עושים זאת לא במודע, אך כל ההתנהלות שלנו נובעת מההטיה שלנו לעבר, הווה או עתיד", מסבירה ד"ר משה.

על פי מחקריה של ד"ר משה, אנשים ותרבויות נבדלים אלו מאלו בדפוסי הזמן המניעים אותם. ככלל ניתן לזהות שלושה סוגים של מוקדי התייחסות אישיים ותרבותיים לזמן: מיקוד בעבר, העדפת הווה והתרכזות בעתיד. הטיית עבר מעודדת התפרקות נוסטלגית והעתקה של העבר הרומנטי אל ההווה והעתיד הרומנטיים. כך למשל, ככל שאדם מתרחק מיחסים קודמים הוא נוטה להפכם למיתולוגיים, לרבי עוצמה, גם אם בזמן אמת לא היו כאלו, כדוגמת ה"אקס המיתולוגי". לעומת זאת, אנשים מוטי הווה ידגישו את ה"כאן והעכשיו", את חיפוש העונג העכשווי, הריגוש המיידי, על פני המחויבות הרומנטית המתמשכת והממוסדת. הטיית עתיד מעודדת תפיסה של קשרים זוגיים כהשקעה "כלכלית" שמצופה ממנה להניב תוצרים לטווח הארוך. התוצאה היא שתחושת היציבות בחיינו הינה תוצר של השוואה בין כמות הזמן שהשקענו במערכת היחסים לבין תחושת הביטחון שמערכת היחסים מקנה לנו.

בספר התייחסות מחקרית נוספת אל הקשיים הכרוכים בהתמודדות עם שגרת היום יום והשפעתה על הזוגיות שלנו; על השפעת טכנולוגיות תקשורת על האצת ודחיסת הזמן והקושי לטפח קרבה ואינטימיות; על המאבק התמידי בין היוצא דופן, לשגרתי, בין הברור מאליו, הבנלי, לייחודי; בין הקבוע מראש לניתן לשינוי ועוד.

הספר TEMPORAL LOVE יצא בהוצאת Nova Science Publishers, NY,