רוצים לדעת היכן הכי קר בארץ? עכשיו זה מגובה בנתונים, לטובת החקלאים הפירות והירקות ולא רק. משרד החקלאות יוזם לראשונה מפת שעות קור לטובת מטעי פירות. המפה החדשה היא ממוצע שעות הקור ב-15 שנים האחרונות ומדגישה את הנקודות הקרות במדינה • המפה תסייע בהחלטת החקלאי לגבי מיקום נכון לשתילת מטעי הנשירים, כדוגמת: אפרסקים, שזיפים, תפוחים ועוד

כלים
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל

האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות יוצא לראשונה עם "מפת מדידות הקור השנתית" המראה את שעות הקור הנצברות בתחנות המדידה השונות הפזורות בארץ. המפה מציגה את השטחים בכל רחבי הארץ, החל מהחרמון ועד אילת, בחלוקה על פי אזורים ומספר שעות קור, בהתאם לממוצע של 15 השנים האחרונות, בין החודשים נובמבר – מרץ. בהתאם למפה זו, יוכל החקלאי להחליט האם המין והזן אותם רוצה הוא לטעת מתאימים לתנאי המקום בו בחר לגדלם. המפה מתאימה במיוחד למגדלי נשירים (כדוגמת: תפוחים, שזיפים, אפרסקים), שזקוקים  למנות קור כדי להתעורר מתרדמת החורף לפרוח והניב פרי בצורה מיטבית.

חישוב מספר שעות קור נעשית על ידי סכימת כלל השעות ביממה בהן נמדדת טמפרטורה של מתחת ל- 10 מעלות בניכוי השעות ביממה בהן נמדדת טמפרטורה של מעל 18 מעלות. כך לדוגמה, אם באזור ירושלים באותו הלילה ישנן 6 מעלות בין השעה 3 לפנות בוקר ועד השעה 4, נוספת שעה אחת לסכום שעות הקור שבאזור. אולם, אם בשעה 12 ועד השעה 1 בצהריים נמדדו 26 מעלות, הסכום יפחת בשעה. כך למעשה מתקבלים הצבעים השונים במפה, כאשר במקומות החמים ביותר, המסומנים בצבע האדום, כגון: אזור ים המלח, סכום שעות הקור הוא בין 192-69. בעוד שבמקומות הקרים ביותר, המסומנים בצבע הכחול, כגון: החרמון, סכום שעות הקור הוא בין 2,509-1,647.

חזאי המשרד, מרק פרל: "המפה תסייע רבות למגדלי הנשירים בכל הקשור למיקום המטעים. לעיתים חקלאים מחזיקים שטחים חקלאיים במרחק של עשרות ומאות מטרים האחד מהשני, וההחלטה מה לנטוע משמעותית במיוחד הן לכמות היבול והן לאיכותו".