משמונה סעיפים, כאמור, של עבירות בגין תיווך לסחר באיברים, ניסיון לסחר באיברים, הלבנת הון, עבירות מס וקבלת דבר במרמה - נשאר סעיף אחד ויחיד של קשירת קשר לעוון, וזאת לאחר שהפרקליטות - במסגרת הסדר טיעון - מחקה את כל יתר כתב האישום, והודתה ב"קשיים ראייתיים ניכרים להוכיח את מעורבותו של דיין".
באוגוסט 2014 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב האישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד חמישה נאשמים, חברי הרשת לכאורה לסחר באיברים: עוזי שמואלי, דיין, ד"ר מיכאל זיס, שלומי ביטון ודניאל פאר.
מי שתואר כראש הרשת, שמואלי, כבר נידון בהסדר טיעון לשנתיים מאסר בפועל. על פי הכרעת הדין בעניינו, מדובר ברשת מאורגנת שפעלה בשנים 2012-2014 לתיאום ניתוחי השתלות בלתי חוקיים בתורכיה ובמדינות נוספות. שמואלי איתר תורמים שמכרו כליה כדי להיחלץ מחובות וממצוקה כלכלית קשה - ושילם להם עשרות אלפי שקלים, תשלום בלתי חוקי על פי החוק בישראל ובמרבית המדינות האוסר סחר באיברים. שמואלי פעל לזיוף מסמכים של התורמים והמושתלים כדי להונות את בתי חולים בתורכיה ולהציג להם כאילו מדובר בקרובי משפחה ובתרומה מותרת.
בתיק ההוא דיין התחיל כמתאם השתלות שעבד מול גופים רשמיים - קופות חולים ואפילו משרד הבטחון, אשר מימן ניתוחי השתלות בחו"ל לגמלאיו, עובדיו ונכי מערכת הבטחון שהמתינו בתור הארוך להשתלות בארץ. הוא תיאם השתלות במדינות כמו תורכיה, דרום אפריקה, גיאורגיה והפיליפינים. באותן שנים טרם נחקק חוק איסור סחר באיברים האוסר על מתן תשלום לתורמים חיים - ולפחות חלק מההשתלות בוצעו כנראה בדרכים מקובלות, אך דיין הועמד לדין על כך שדיווח על סכום מזערי מהכנסותיו.
הוא הציג עצמו כנציג הישראלי המקבל עמלה מחברה קפריסאית, העומדת מאחורי רוב האופרציה ותיאום ההשתלות - גרסה שנדחתה על ידי בית המשפט, אשר ייחס לו קבלת הכנסות של מעל 100 מיליון שקל במשך תשע שנים. בימים אלה תלוי ועומד ערעורו של דיין על תיק זה לבית המשפט המחוזי.
גם בתיק החדש, בגין סחר באיברים, ניהל דיין הוכחות. הסנגורית שלו, עו"ד טליה גרידיש, חקרה עדים רבים והשיגה מסמכים מחו"ל, מבתי חולים בהם בוצעו הניתוחים, המצביעים לדברי דיין על כך שכל ההשתלות בוצעו באפיק חוקי. מהמסמכים עולה שהניתוחים או חלקם בוצעו בבתי חולים ממשלתיים, ובהתאם לגרסת דיין שלא הופרכה - בתרומת איברים מהמת; מאנשים שהלכו לעולמם.
דיין תיאם השתלות בעיקר בקוסטה ריקה. הוא פעל מול חולים, והציע שירות לכאלה הזקוקים להשתלה ומחכים בתור האינסופי בארץ. בנוסף למסמכים מבתי חולים בחו"ל, בחקירות העדים בבית המשפט התברר כי הפרקליטות תתקשה להוכיח כי קיים קשר כפי שטענה, בין דיין לרשת של שמואלי. עו"ד גרידיש טענה כי דיין ושמואלי פעלו במקומות שונים, ולא היה ביניהם קשר, ומעדויות שנשמעו בבית המשפט עלה כי ההיכרות היתה שטחית ולא עלתה כדי קשר עסקי מבוסס. כמו כן, לא בוססה הטענה העובדתית כי דיין עסק בגיוס תורמים חיים.
מכתב האישום נותרה עבירה של קשירת קשר לעוון בה הודה והורשע דיין, בגין מקרה אחד בו הפנה חולה לשמואלי, לאחר שלא הצליח לתאם השתלה באפיקים שלו. בעקבות מחיקת כתב האישום כמעט לחלוטין, ינסה גם סנגורו של דיין המייצג אותו בערעור על הרשעתו בתיק הקודם, עו"ד דורון ברזילי, להוכיח כי מדובר במסכת נסיבות וראיות דומות.