פסק הדין של בית המשפט העליון, שמאפשר הריסת כפר שקיים כבר יותר מ- 60 שנה על מנת להקים יישוב יהודי על חורבותיו, הינו אחד מפסקי הדין הגזעניים ביותר שהוציא בית המשפט העליון. ממשלת ישראל והעומד בראשה ניצלו את פסק הדין הזה על מנת להמשיך במדיניות ההריסות, תוך שנתניהו מהלל את השימוש של המדינה בכוח כלפי אזרחים ערבים, באום אלחיראן ובקלנסווה.
אילוסטרציה
משטרת ישראל, בתורה, מוכיחה שוב שהיא רואה בציבור הערבי כולו כאוייב. האצבע של משטרת ישראל מאד קלה על ההדק כאשר מדובר באזרחים ערבים, והשוטרים היורים זוכים לחסינות מצד המחלקה לחקירות שוטרים." לתושבי הכפר היסטוריה ארוכה של גירושים והריסות ע"י המדינה.
בני שבט אבו אלקיעאן, תושבי הכפר עתיר-אום אלחיראן גורשו תחילה מאדמותיהם בח'רבת זובאלה, שאותן עיבדו במשך דורות, וזמן מה הצטוו לעבור ממקום למקום. לבסוף התבקשו, בשנות ה- 50, על ידי המושל הצבאי לעבור לאזור נחל יתיר, ושם הקימו את הכפר עתיר-אום אלחיראן, שאינו מוכר עד היום.
בעקבות ההחלטה להקים יישוב יהודי בשם חירן על אדמות כפרם ביקש מינהל מקרקעי ישראל לפנות את כלל תושבי הכפר (כ-1000 נפשות), להרוס את בתיהם ולגרשם שוב, בפעם הרביעית, לאחד היישובים שהוקמו במיוחד לבדווים המגורשים מבתיהם וליישב אוכלוסייה יהודית במקומם ועל חורבות כפרם.